הנוכחות של הבודהיזם במערב נוצרה ממפגשים ארוכים בין הבודהיזם לתרבויות מערביות. המפגש המשמעותי הראשון התחיל ב-334 לפנה"ס, כאשר אלכסנדר הגדול כבש חלקים ממרכז אסיה. בשטחים אלה צמחה אמנות גרקו-בודהיסטית, שמראה השפעות יווניות ובודהיסטיות ביחד.
במאות ה-18 עד ה-20 הגיעו למערב ימאים, חיילים וחוקרים שפגשו בודהיזם. חלקם תרגמו כתבים והתחילו לפרש אותם לפי דרכם. גם גליי הגירה של סינים, הודים ויפנים הביאו קהילות בודהיסטיות לגלות חדשה, ולעיתים לאימוץ נוהגים או להמרת דת.
כיבוש טיבט על ידי סין גרם להגירת כהני דת טיבטיים למערב. המורים והנזירים האלה חיזקו קשרים עם קהילות בודהיסטיות קיימות ועם מערביים שהתעניינו בבודהיזם.
כיום מתרגלים בודהיזם באמריקות, באירופה, באוסטרליה ובמקומות במזרח התיכון, כולל בישראל. ברוב המקרים הבודהיזם המערבי דומה ללימוד במזרח אסיה, בעיקר מבחינת מדיטציה וסנגהה (סנגהה = קהילה של מתרגלים). עם זאת, רוב הטקסים המסורתיים לא עברו במלואם למערב.
הבודהיזם במערב מושפע גם מרעיונות מערביים כמו חופש המחשבה והומניזם חילוני. יש מורים מערביים, דוגמת סטיבן בצ'לור, שמלמדים הבודהיזם בלי להניח אמונות מסוימות. הם מסרבים להאמין בגלגול נשמות (הרעיון שנשמה שוב ושוב נכנסת לגוף חדש) ובקארמה (תוצאות המעשים), או מפרשים אותן אחרת.
יש הבדל בין הבודהיזם שהביאה ההגירה האסייתית לבין זה שאימצו מערביים. הבודהיזם של המהגרים יכול להיות מהיינה או תערובת מזרח-אסייתית. המתרגלים המערביים נוטים לעתים לזן-בודהיזם, ויפאסנה הודית, בודהיזם טיבטי או ארץ-הטהורה. חלק מהמערביים לוקחים שיטות ממספר זרמים ומשלבים אותן בפרקטיקה שלהם.
הבודהיזם הגיע למערב דרך מפגשים ארוכים עם תרבויות אחרות. זה התחיל כבר בזמן אלכסנדר הגדול ב-334 לפנה"ס. שם נולדה אמנות שמשלבת סגנונות יווניים ובודהיסטיים.
מאוחר יותר, בין המאות ה-18 ל-20, ימאים וחוקרים פגשו בודהיזים ולמדו מהם. אולי הכי חשוב, מהגרים מסין, הודו ויפן הביאו את הדת למדינות חדשות.
כשסין שלטה על טיבט, מורים טיבטיים רבים עזבו והגיעו למערב. הם לימדו שם אנשים על הבודהיזם.
היום אנשים מתרגלים בודהיזם באמריקה, אירופה, אוסטרליה וגם בישראל. רבים מתמקדים במדיטציה. מדיטציה = תרגול של ריכוז וקשיבות.
גם סנגהה הגיעה למערב. סנגהה = קהילה של אנשים שמתרגלים יחד.
יש מורים שאינם מאמינים בגלגול נשמות. גלגול נשמות = הרעיון שנשמה נולדת שוב בגוף אחר. יש גם מי שמפרשים אחרת את הקארמה. קארמה = תוצאות של מעשים.
צורות נפוצות במערב הן זן, ויפאסנה הודית, בודהיזם טיבטי וארץ-הטהורה. אנשים לפעמים משלבים שיטות שונות.
תגובות גולשים