בוצין מפורץ (Verbascum sinuatum L') הוא צמח עשבוני דו-שנתי, כלומר חי ושונה בשתי שנים. נטייתו לגדול פתוחה ובצדי דרכים הופכת אותו לשכיח מאוד בישראל, מצפון הארץ ועד לצפון הנגב. הפרחים צהובים ובהירים, ערוכים בתפרחת, קבוצה של פרחים על גבעול, ונפתחים בערב. הם קמלים למחרת בצהריים ונושרים כיחידה אחת עם האבקנים (האיברים שמייצרים אבקה).
הצמח מכוסה שערות מסועפות שיכולות להיות מחוספסות למגע. גובהו 100, 150 ס"מ. עלי הבסיס מסודרים בשושנת, מעין מעגל של עלים קרוב לקרקע, ועלי הגבעול מסורגים ונראים כאילו הם יוצרים כנפיים לאורך הגבעול. הכותרת (עלי הפרח) גלגלית וצהובה, בקוטר כ-1.5, 2.5 ס"מ, וחמישיית עלי הכותרת מאוחדת בבסיס לצינור קטן.
האבקנים בחלקם סגולים ושערותיהם ארוכות. הגביע (חלק הפרח שמקיף את הבסיס) קצר, כ-2, 3 מ"מ בזמן הפריחה. הפרי הוא הלקט, אריזה קטנה ורב-זרעית, שמכילה זרעים קטנים, שחורים ומקומטים.
הפרטים שמבדילים בוצין מפורץ ממינים דומים הם גודל הפרח והגביע, ותצורת עלי השושנת. כאן שמרו על הבדלים עיקריים בלבד: קוטר הפרח והאורך היחסי של הגביע.
בשנה הראשונה הצמח מפתח בעיקר עלי בסיס. בשנה השנייה מופיע עמוד תפרחת גבוה והפריחה. הפרחים נצמדים בערב ומועברים על ידי דבורים וצרעות (הן מזיקים ומעבירות צוף). אחרי האבקה נושרת כותרת הפרח כיחידה שלמה. הזרעים מפוזרים כשהגבעול הנוקשה נזזו ברוח או על ידי בעלי חיים.
בוצין מפורץ נפוץ באזורי אקלים ים-תיכוניים ובאזורים יבשתיים סמוכים. בישראל הוא מצוי ברוב האזורים, במיוחד בחבלים הים-תיכוניים, בהרים ובמישורים הצפוניים והמרכזיים. הוא גדל בשטחים פתוחים, בצדי דרכים ובמקומות שהאדם מפריע לקרקע. בדרום הנגב ובאזורים קיצוניים אחרים הוא נדיר.
בוצין מפורץ הוא צמח עם פרחים צהובים. דו-שנתי אומר שהוא גודל בשתי שנים.
הוא גבוה, בערך מטר עד מטר וחצי. כל הצמח מכוסה שערות. העלים בבסיס מסודרים בשושנת, מעגל של עלים קרוב לקרקע. הפרחים צהובים וגלגליים. הם נפתחים בערב וקמלים למחרת בצהריים.
הפרח קטן יחסית, והפרי שלו נקרא הלקט, כיחידת זרעים קטנה. הזרעים קטנים ושחורים.
בשנה הראשונה צומחים בעיקר עלים. בשנה השנייה יוצא גבעול עם פרחים. דבורים וצרעות מבקרות את הפרחים ומעבירות אבקה. הזרעים נפלטים כשהגבעול נזוז ברוח או על ידי בעלי חיים.
הצמח נפוץ בארץ. הוא גדל בשטחים פתוחים וצידי דרכים. בדרום הרחוק של הנגב הוא נדיר.
תגובות גולשים