סביון (Senecio) הוא סוג קוסמופוליטי של צמחים עשבוניים, מעת לעת גם בני שיח וטיפוסים מטפסים. כיום מונים בו כ-1,463 מינים. בעבר סווגו אליו כ-3,000 מינים, אך בעקבות מחקרים מולקולריים הוא פוצל בשנות ה-70 לסוגים למשל Kleinia, Packera ו-Dendrosenecio. הפרח הנראה בעין בסביון הוא למעשה תפרחת, מקבץ של פרחים רבים, וכשהיא יושבת כיחידה על מצעית משותפת קוראים לה קרקפת. תכונה זו חשובה להבדלה במשפחת המורכבים.
הקרקפת עטופה בקשקשים או חפים, והיא יכולה להכיל פרחים צינוריים (כותרת מאוחה לצינור) ולשוניים (כותרת בצורת רצועה). בשמות המינים הרבים קיימים שני טיפוסים עיקריים: קרקפות שבהן ההיקף לשוני והמרכז צינורי ואילו בקרקפות אחרות כל הפרחים צינוריים. פרחים לשוניים בדרך כלל פוריים ומספרם נע לפי מין ותנאי סביבה (למשל 5, 8, 13 או 21). הפרי הוא זירעון, פרי קטן בעל ציצית שערות שמסייעת בפיזור ברוח. במאפייני הסוג: עלים מסורגים, לעתים מחולקים, והגבעולים אינם קוצניים.
בישראל וסביבתה גדלים שמונה מינים מקוריים. המינים הבולטים ביותר הם סביון אביבי, סביון הערבות וסביון יפו, האחרון נחשב לעיתים כתת־מין של סביון הערבות אך עבור כמה בוטנאים הוא מין עצמאי. סביון אביבי נפוץ בצפון ובמרכז, סביון הערבות נפוץ במדבריות הדרומיות, וסביון יפו נמצא לאורך מישור החוף. המאפיינים המשותפים למינים הנפוצים כוללים צמיחה מהירה, יכולת אבקה עצמית בחלק מהמינים, השקעת אנרגיה רבה ברבייה, קרקפות גדולות למשיכת מאביקים (אבקה וצוף) והפצה ברוח.
סביון אביבי (Senecio vernalis), חד שנתי נפוץ בשדות ובצדי דרכים בצפון ובמרכז. פרחי ההיקף לשוניים והמרכז צינוריים; אין בו אבקה עצמית באלה שמוסברים כמסווגים. פריחתו מסוף אוקטובר ועד אמצע מאי.
סביון ההרים (Senecio doriiformis), רב־שנתי נדיר של החרמון. גדל ברום גבוה ובסביבה סלעית. קרקפתו בדרך כלל צינורית; פריחתו מסוף מאי עד תחילת אוקטובר.
סביון הוגאר, חד־שנתי נדיר מהרי דרום סיני. שכיח במוקדים מדבריים, מאפיין מעניין: פרחי ההיקף ורודים.
סביון הערבות (Senecio glaucus subsp. coronopifolius), חד־שנתי מדברי, נפוץ במדרונות המדבר ובוואדיות. עלוניו דקים וצרים; פריחתו מסוף ינואר עד תחילת מאי.
סביון יפו (Senecio glaucus subsp. glaucus / Senecio joppensis), חד־שנתי של מישור החוף. העלים בשרניים והקרקפות גדולות; לקרקפת יש לעתים 21 פרחים לשוניים.
סביון צהוב, מצרי, פשוט ומינים אחרים, מקומם משתנה מעקרונות חופי ומדבר ועד אזורים מיוערים. חלקם נדירים, חלקם נפוצים באזורים חמים או מליחים.
כמה מינים שהיו שייכים לסביון הועברו לסוגים אחרים בגינון. ישנם מינים פופולריים לגינה, אך יש גם מינים פולשים שגדלים כ'עשב רע'.
סביון (Senecio) הוא קבוצה גדולה של צמחים. יש בה מעל אלף מינים. הפרח שראית הוא בעצם הרבה פרחים ביחד. מקבץ הפרחים הזה נקרא תפרחת. המצד התחתון של התפרחת נקרא קרקפת. תפרחת עוזרת לצמח למשוך חרקים ולפזר זרעים ברוח.
יש שני סוגי פרחים בקרקפת: צינוריים וכאלה שדומים ללשון. חלק מהמינים יש להם פרחים לשוניים מסביב ופרחים צינוריים במרכז. הפרי קטן ועם ציצית שערות. העלים יכולים להיות פשוטים או חתוכים.
בארץ גדלים שמונה מינים של סביון. המוכרים הם: סביון אביבי (שגדל בצפון ובמרכז), סביון הערבות (שגדל במדבר), וסביון יפו (שגדל על החוף). סביון יפו פעמים רבות יש לו הרבה פרחים לשוניים בקרקפת, עד 21.
יש גם מינים מיוחדים: סביון ההרים שבחרמון, סביון צהוב במדבר, וסביון הוגאר בסיני.
רוב הסביונים פורחים בחורף ובאביב, בין דצמבר למאי. כמה מינים משתתפים בגינות, אך יש גם כאלה שרק 'מופיעים' בשדות נטושים.
תגובות גולשים