בוקיצה שעירה

בוקיצה שעירה (Ulmus minor subsp. canescens, שם מדעי, השם שבו מדענים מכנים את המין) היא עץ נשיר. עץ נשיר = עץ שמפיל את עליו עונתית.

בוקיצה שעירה גדלה לגובה של כ־4, 8 מטר. הגבעולים הצעירים דקים ושעירים, והעלים מסורגים ופשוטים. העלים אסימטריים; צד אחד שלהם רחב יותר מהשני. צידם העליון חלק וצבעם ירוק בהיר, ושפתם משוננת כמו משור. הלבלוב של העלים מתחיל אחרי הפריחה בחודש מרץ. הפרחים קטנים וצבעם צהבהב־ירקרק. הם מופיעים בקבצים על ענפים בני שנה. רוב הפרחים דו־מיניים (יש בהם פרי ומאביקים ביחד), וחלקם חד־מיניים. הפרי הוא כנפית דקה וירקרקה, עם הזרע במרכז, והוא מתפתח כבר בחודש אפריל.

התפוצה הכללית של המין היא במזרח הים התיכון. בישראל הוא גדל בטבע רק בכמה מקומות ליד מים. הזיהוי הטבעי כולל אזורים בלב הכרמל, ברמות מנשה ובגליל. לעתים נוטעים אותו בערים כמו ירושלים כאילן תרבותי. העץ נדיר בארץ ומופיע ברשימת הצומח המוגן לפי החוק.

בוקיצה שעירה (Ulmus minor subsp. canescens). השם המדעי הוא השם של המדענים.

זו עץ קטן בינוני. הוא מגיע עד כ־4, 8 מטר גובה. עליו לא סימטריים. צד אחד של העלה גדול יותר מהשני. העלים ירוקים והקצוות משוננים. הפרחים קטנים וצהבהבים. הם יוצאים באביב. אחרי הפריחה נוצרים פירות עם כנף. הכנף עוזרת לזרעים לעוף קצת ברוח.

העץ גדל בעיקר ליד מים. בישראל הוא נמצא רק בכמה מקומות בצפון ובכרמל. יש שמורת אולמוס בכפר גלעדי. הבוקיצה השעירה נדירה ולכן מוגנת בחוק.