ביות

ביות (משורש "בית") הוא התערבות מכוונת של בני אדם לשנות תכונות פיזיות והתנהגותיות של חיית בר או צמח בר. המטרה היא לחזק תכונות מועילות לאדם ולהחליש תכונות שמפריעות. תוצאת הביות יכולה להיות זן חדש, שינויים במראה או שינוי התנהגותי בודד.

בעלי חיים וצמחים מבויתים עשויים לפתח תלות באדם ועד לאי‑מסוגלות לשרוד בטבע. חלק מהשינויים נדרשים להם דורות רבים כדי להתבסס, ואחרים מופיעים במהירות יחסית.


ביות צמחי ודגימת חיטה מראות איך זה קורה. חיטה תורבתה כבר לפני כ‑12,000 שנים. בחיטת הבר הגרגירים נופלים כשהם בשלים. בחיטה המבויתת הגרגירים נשארים על הגבעול, ומשמעות הדבר שהאדם צריך להתערב בקציר. שינוי כזה קשור במוטציה, שינוי גנטי מקרי, שהעניק יתרון לחקלאים והפך לבסיס לזנים מבויתים רבים.

יש דיון מדעי על המניעים לשינויים: האם מדובר בברירה טבעית (תכונות שמועילות שורדות) או ברבייה סלקטיבית של האדם (ברירה מלאכותית). שתי האפשרויות יכולות לפעול יחד. ניסוי ידוע של דמיטרי בלאייב בהרביית שועלים הראה כי בחירה סלקטיבית של פרטים מתונים יכולה לשנות גם התנהגות וגם מראה בתוך מספר דורות.


החיה הראשונה שבויתה כנראה הכלב, לפני לפחות 15,000 שנים. וחיות נוספות בויתו לפני כ‑11,000 השנים, כמו עיזים וכבשים. התרנגולת בויתה לפני כ‑7,000 שנים; הסוס לפני כ‑5,500 שנים; ותולעת המשי ודבורת הדבש בויתו לפני יותר מ‑5,000 שנים. המעבר לחקלאות ולחיי התיישבות איפשר ולוּוה על ידי הביות, והביות סייע אף הוא למעבר זה.

במהלך הביות חיות שונות הראו דרגות שונות של שינוי: חלק כמעט לא השתנו (כמו דבורי דבש), חלק אחרים השתנו במידה בינונית (כגון חתולים), וחלק עברו התאמה מלאה לחיי אדם (בעיקר חיות משק וכלבים).


בויתו צמחים כבר בתקופה הנאוליתית, כ‑10,500, 10,000 שנים לפני זמננו, בעיקר באזור הסהר הפורה. ראשית המבויתים היו דגנים כמו חיטה ושעורה, ואחריהם קטניות ועצים כמו זית, גפן ותמר. עצי פרי נוספים הוכנסו מאוחר יותר, אחרי שפיתחו טכניקות הרכבה (העתקה וגידול מקצה לצמח) לריבוי מוצלח.

בתהליך הביות הזנים השתנו מאוד ביחס לאבותיהם הבריים. דוגמה בולטת היא קלח התירס, שהפך לגדול בהרבה מהקלח של צמח הבר המקורי.


הגבול בין בר לביות מטושטש. יש רצף של מצבים: אורגניזמים שנשארו בסביבה אנושית אך מתרבים גם בטבע; זנים שהם תערובת של בר ומבוית; וחיות שפעם היו בשליטת האדם וכיום מתרבות בחופשיות.


כיום בויתו מעט מינים חדשים. בתעשיות נוי ושעשוע קיימים זנים רגישים למחלות, ולעתים סכנת הכחדה. בנוסף, חלק ממחלות החיות המבויות עברו לאדם. אוכלוסיות שלא הכירו חיות מבויות אלו לא היו מחוסנות מפני המחלות, וזה גרם למגיפות כשמגע בין אוכלוסיות התרחש.

ביות פירושו שאנשים שינו חיות וצמחים כדי להפיק תועלת.


לפעמים שינוי קטן בטבע, שנקרא מוטציה (שינוי גנטי קטן), עזר לאנשים. לדוגמה, חיטה לפני כ‑12,000 שנה הפסיקה להשיל את הזרעים. כך היה קל יותר לקצור אותה.


הכלב היה חיית המחמד הראשונה, לפני אלפי שנים. כלבים התחילו להתקרב לאנשים ולאכול שאריות. אחרי כן בויתו גם עיזים, כבשים, פרות, תרנגולות וסוסים.


גם צמחים בויתו. לפני כ‑10,500 שנים חקלאים באזור הסהר הפורה התחילו לגדל חיטה, שעורה וצמחים אחרים. עצי פרי כמו זית וגפן בויתו מאוחר יותר.

הזנים המבויתים שונים מאוד מאבות הבר שלהם. למשל, קלח התירס הפך לגדול מאוד לעומת תירס הבר.


יש מצבים ביניים בין בר ובין מבוית. חלק מהחיות חוזרות לחיות בטבע בלי עזרה.


כיום בויתו מעט מינים חדשים. חיות מבויתות עלולות גם להעביר מחלות לאנשים. כשהאוכלוסיות לא היו מוכרות בחיות האלה, הן חלו במחלות קשות בזמן המפגשים בין עמים.