בית בד הוא המקום שמייצרים בו שמן זית. גם שמנים אחרים מיוצרים בבית בד לפעמים.
פעם כתשו זיתים עם שתי אבנים גדולות. האבן התחתונה נקראת "ים" (קערה אבן). האבן העליונה נקראת "ממל" או "מפרכה" (אבן טוחנת). בהמה, כמו חמור, סבבה את האבן וכתשה את הזיתים.
את העיסה שמו בסלים שנקראו "עקלים" (סלים קלועים). בסלים סחטו את הנוזלים במכבש או בעזרת קורה כבדה. מה שנשאר בזיתים נקרא "גפת" (שאריות). את הגפת נתנו לבהמות או הצתו באש.
השמן שנשפך נאסף בבור שנקרא "עוקה" (בור שממנו אוספים שמן). אחרי כמה ימים השמן צף ואז מפרידים אותו מהמים.
בבתי בד של היום שמים את הזיתים במכונות. יש ארבע פעולות עיקריות: לנקות, לכתוש, לערבל ולבודד את השמן. בערבול מחברים בועיות שמן קטנות לכדורים גדולים יותר. כך קל להוציא את השמן.
שומרים את השמן במכלים גדולים במקום קריר ומוצל. אחרי זה בוקבקים מעט שמן כשהם צריכים.
פעם כתשו זיתים עם שתי אבנים גדולות. האבן התחתונה נקראת "ים" (קערה אבן). האבן העליונה נקראת "ממל" או "מפרכה" (אבן טוחנת). בהמה, כמו חמור, סבבה את האבן וכתשה את הזיתים.
את העיסה שמו בסלים שנקראו "עקלים" (סלים קלועים). בסלים סחטו את הנוזלים במכבש או בעזרת קורה כבדה. מה שנשאר בזיתים נקרא "גפת" (שאריות). את הגפת נתנו לבהמות או הצתו באש.
השמן שנשפך נאסף בבור שנקרא "עוקה" (בור שממנו אוספים שמן). אחרי כמה ימים השמן צף ואז מפרידים אותו מהמים.
בבתי בד של היום שמים את הזיתים במכונות. יש ארבע פעולות עיקריות: לנקות, לכתוש, לערבל ולבודד את השמן. בערבול מחברים בועיות שמן קטנות לכדורים גדולים יותר. כך קל להוציא את השמן.
שומרים את השמן במכלים גדולים במקום קריר ומוצל. אחרי זה בוקבקים מעט שמן כשהם צריכים.
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!
תגובות גולשים