בית המטבחיים

בית המטבחיים היה חלק ממבנה בית המקדש, בצפון העזרה. העזרה היא החצר סביב המקדש. שם שחטו והכינו את הקרבנות להקרבה על מזבח העולה, והמיקום היה בין המזבח לקיר הצפוני כדי לאפשר זאת.

לפני כן היו חובטים בבעלי החיים בראשם במקל. יוחנן הכהן הגדול ביטל מנהג זה, מחשש להיטרפות הבהמה או מפני זיקה לעבודה זרה. במקום זה יצרו טבעות ברצפה, שהחזיקו את ראש הבהמה בזמן השחיטה.
הטבעות היו מסודרות בארבע שורות של שש טבעות (24 בסך הכול), כלומר טבעת לכל משמרת של הכהנים. המשנה אף מזכירה סיפור על טבעת אחת שנסגרה כעונש על זלזול בעבודה.

עמודים קטנים בעמדות זוגיות נשאו קורות ארז. אל הקורות הוצמדו ווים מנירוסטה (אונקליות), כדי לתלות את הבהמות ולפשטן. היו שלושה סדרים של ווים, בהתאמה לשלושת סוגי הבהמות: הגובה הנמוך לכבשים, האמצעי לאילים, והגבוה לפרים.

הדעות על שטחו חלוקות. נתנו מספרים שונים, למשל כ-46.5 אמה או כ-51.5 אמה.

המשנה מתארת את בית המטבחיים ומפורטות בו ההתקנות והכלים שנעשה בהם שימוש.

בית המטבחיים היה בחצר של המקדש, בצד הצפון. החצר היא המקום סביב המקדש. שם שחטו והכינו את הקורבנות לקורבן על המזבח.

לפני היו חובטים בבעלי חיים בראשם. זה הופסק כי זה מסוכן. שמו במקום טבעות ברצפה. הטבעות החזיקו את ראש הבהמה בשחיטה. היו 24 טבעות. כל טבעת קשורה לקבוצת כהנים.

עמודים קטנים החזיקו קורות עץ. לקורות חיברו ווים (אונקליות). על הווים תלו את הבהמות ושרפו את העור. היו שלושה גבהים של ווים. כל גובה מתאים לסוג בהמה: כבש, איל או פר.

אנשים לא הסכימו על המידות. נתנו מספרים שונים לאורך הקירות.

המשנה מזכירה את בית המטבחיים ותומכת בתיאור.