בנימין פונדויאנו

בנימין פונדויאנו (B. Fundoianu), ידוע גם בשם העט הצרפתי בנז'מן פונדאן, נולד ב־14 בנובמבר 1898 ביאשי שברומניה ונפטר ב־2 באוקטובר 1944.

נולד בשם בנימין וקסלר במשפחה יהודית בעיר יאשי. אביו היה סוחר ומקור משפחתו מאזור הרצה. משפחת אמו כללה עיתונאים ופובליציסטים שתרמו לחשיפתו לעולם הספרותי. שם העט "פונדויאנו" לקוח משם אחוזה בקירבת הרצה; לאחר שעבר לצרפת שינה את שם המשפחה ל"פונדאן".

כנער קרא ספרות רומנית וקלאסית, וגם את הסימבוליסטים הצרפתים. כבר בילדותו החל לכתוב שירים ולתרגם מחזות ושירים משפות שונות. פרסם לראשונה בגיל צעיר והשתתף בפעילות תרבותית בעירו, כולל חיבורים עם סופרים ופעילים ספרותיים.

בגיל 16 פרסם לראשונה בכתב‑עת. פתח עם עוד יוצרים תיאטרון אוונגרד (אוונגרד = ניסיוני וחידושי), ולקראת שנות ה־20 המשיך לפרסם בעיתוני אוונגרד רומניים. ב־1923 עבר לפריז, אך שמר על קשר עם הסצנה הספרותית ברומניה ותרגם כמה סופרים רומנים לצרפתית. בשנות ה־30 יצא קובץ השירה Privelişti ("נופים"), אותו הקדיש ליון מינולסקו.

פונדויאנו הושפע מתפיסות ציוניות דרך אברהם לייב זיסו, וגם מהפילוסופיה של לב שסטוב. ניסה לשלב בין שתי השקפות אלה ביצירתו.

כשהיה בפריז המשיך לכתוב, לתרגם ולפרסם בצרפתית. במלחמת העולם השנייה, תחת הכיבוש הנאצי בצרפת, נעצר מאחר שהיה יהודי. הוא נשלח למחנה אושוויץ (מחנה ריכוז נאצי) ובהמשך נפטר בבירקנאו.

חייו ויצירתו שימשו השראה לנובלה ולמחזה רומניים על שמו.

בנימין פונדויאנו (B. Fundoianu) נולד ביאשי ב־1898. הוא היה סופר ומשורר יהודי מרומניה. השם הספרותי שלו בצרפתית היה בנז'מן פונדאן. (שם עט = כינוי שסופר כותב תחתיו.)

בביתו היו קרובים שעסקו בעיתונות ובספרים. כילד קרא הרבה שירים וסיפורים. כבר בגיל צעיר כתב שירים ותרגומים. כשהיה נער טייל בכפרים, שמע שם שירי עם ואסף סיפורים.

בגיל 16 פרסם לראשונה. הוא היה חלק מקבוצות ספרותיות ניסיוניות (אוונגרד = רעיונות חדשים וניסיוניים). ב־1923 עבר לפריז, המשיך לכתוב ותרגם סופרים רומניים לצרפתית. ב־1930 יצא ספר שירים שלו בשם "נופים".

בצרפת המשיך לעבוד על ספרים ושירים. בזמן מלחמת העולם השנייה נעצר כי היה יהודי. הוא נשלח למחנה אושוויץ (מחנה ריכוז של הנאצים) ושם מת. עלילה זו עוררה סופרים אחרים לכתוב עליו.