בנק זרע הוא מוסד ששומר ומפיץ תאי זרע. נכון ל־2018 פועלים בישראל כ־17 בנקי זרע. בישראל זהות התורם נשארת אנונימית, וההזרעה נעשית בדרך של הפריה מלאכותית (טכניקה שמכניסה זרע לביצית או לרחם בעזרת רופאים).
בנקים גם מקפיאים זרע לשימוש עתידי. זה מיועד למשל לגברים שבאמצעות טיפול רפואי עלולים לאבד פוריות, כמו חולי סרטן שעוברים כימותרפיה. קהילות אחרות שעשויות לאחסן זרע הן חיילים, שוטרים או אנשים שעומדים לעבור תרופות שמשפיעות על פוריות, כמו נשים טרנסג'נדריות לפני טיפולים לשינוי מין.
תאי הזרע מוקפאים בחנקן נוזלי בטמפרטורה של כ־מינוס 195 מעלות צלזיוס. בהקפאה מתאימה מנת זרע יכולה להישמר עשרות שנים.
תורם פוטנציאלי עובר סינון ראשוני לעומת דרישות הבנק. התנאים הנפוצים כוללים גיל 20, 35, היסטוריה רפואית ונפשית תקינה ולעיתים דרישות כמו גובה, השכלה ומראה. מאחר שתרומה בישראל אנונימית, אין העברה של פרטי זיהוי לנשים הרוכשות את הזרע; המידע על התורם מבוסס בעיקר על מה שהוא אומר בראיון.
תורמים עוברים בדיקות רפואיות: בדיקות למחולות גנטיות, בדיקות לסמים ובדיקות למחלות מידבקות כמו איידס (HIV). נערכת גם בדיקת דגימת זרע שמודדת פרמטרים מרכזיים, כולל ספירת זרע. רוב המקומות מקבלים תורמים עם לפחות כ־40 מיליון תאי זרע במתנה. מתבצעת גם בדיקת התאוששות מהקפאה (כדי לוודא שהזרע ישרוד קפיאה והפשרה). כחמישים עד שבעים אחוזים מהפונים מושלכים במהלך הסינון.
למרות שהמונח "תרומה" נשמע פילנטרופי, בניו יורק ובמדינות אחרות התורמים מקבלים תשלום. דוגמה: בארה"ב מחירים של תרומה אנונימית ועצומה נעים בערך בין 100 ל־500 דולר, לפי סוג התרומה. בישראל התשלום נמוך יותר, כ־400, 1,000 ש"ח למנה. תורם שעבר את הבדיקות יכול לתרום פעמים רבות, לעיתים עד פעמיים בשבוע. שלושה ימים לפני התרומה מומלץ להימנע מזיקפה ומיחסים כדי לשמור על ריכוז גבוה של תאים.
התרומה נעשית בחדר פרטי. בבנקים משתמשים בחומרים שמעוררים חשק מיני, כמו מגזינים או סרטים, ולעיתים סרטים במחשב שעוברים חיטוי.
הסדרת תרומת הזרע בישראל נעשית במסגרת תקנות מ־1979 ובהנחיות מנהליות של משרד הבריאות. ב־1988 הותר לנשים רווקות להשתמש בזרע, ואם כי בעבר דרשו בדיקות פסיכיאטריות וחברתיות, ההליכים השתנו ב־1997. כל בנק זרע חייב רישיון ממשרד הבריאות.
כל תורם חותם על ויתור על זיהויו, והנשים שרוכשות זרע חותמות כי לא יגישו תביעות הורות או מזונות כלפי התורם. אין בישראל תאום מרכזי בין בנקי הזרע ומספר הפעמים שבהן מותר לאדם לתרום אינו מוסדר בחוק. מצב זה עלול להביא לכך שאדם יתרום במספר בנקים ויופרו ילדים רבים. על פי משרד הבריאות, כ־1,000 ילדים נולדים בכל שנה בישראל כתוצאה מתרומת זרע.
יש בנקי זרע בבתי חולים ציבוריים ובמכונים פרטיים. בנקי הזרע קיימים בכל בתי החולים הגדולים. בין המרכזיים ניתן למנות בית חולים איכילוב בתל־אביב ובית החולים שיבא בתל־השומר. קיימים גם בנקים בצפון ובדרום, ובנוסף כמה בנקים פרטיים שמציעים שירותי אחסון והפצה ולפעמים גם ייבוא זרע מחו"ל.
בנק זרע הוא מקום ששומר ומחלק תאי זרע. תאי הזרע מאפשרים להיכנס להריון בעזרת רופאים.
הזרע יכול להיות מוקפא בחנקן נוזלי. חנקן נוזלי זה מאוד קר. בזכות ההקפאה הזרע יכול להישמר שנים רבות.
אנשים מקפיאים זרע כדי לשמור עליו לפני טיפול רפואי. דוגמה היא חולי סרטן שמקבלים כימותרפיה.
גם חיילים או אנשים שעומדים לעבור תרופות ממש תזדקקו לשמירה.
כדי להיות תורם צריך לענות על שאלות ולבצע בדיקות רפואיות. בודקים מחלות זיהומיות וספירת זרע. הרבה פונים לא עוברים את הבדיקה.
התורם בדרך כלל מקבל כסף על כל תרומה.
לפני התרומה מונעים אוננות או יחסים כשלוש ימים.
התרומה נעשית בחדר פרטי.
בישראל יש בנקי זרע בבתי חולים ובמרכזים פרטיים. נכון ל־2018 היו כ־17 בנקי זרע.
בישראל התורם נשאר אנונימי. גם האישה שתקבל את הזרע חותמת שהיא לא תתבע את התורם בעתיד.
כ־1,000 ילדים נולדים בשנה בישראל בזכות תרומת זרע.
יש בנקי זרע בכל בתי החולים הגדולים. יש גם בנקים פרטיים שמייבאים זרע מחו"ל.
תגובות גולשים