ברכות קריאת שמע

ברכות קריאת שמע הן הברכות הנאמרות לפני ואחרי קריאת שמע. קריאת שמע היא תפילת אמונה שמתחילה במילים "שמע ישראל". היום הברכות הן חלק מתפילת שחרית (בוקר) ותפילת ערבית (ערב).

חלק מהברכות מדברות על בריאת האור והעולם. חלק אחר מדבר על אהבת ה' לעם ישראל ועל חשיבות לימוד התורה. יש הבדלים בכמות ובנוסח בין ברכות שחרית לברכות ערבית. שלוש הברכות הראשונות בשחרית דומות לשלוש בברכות הערב, אך גרסאות הערב קצרות יותר.

בתלמוד ירושלמי יש רמז למספר שבע כשם לברכות אלה. המספר שבע מסמל שלם ומלא, ולכן נאמר שיש לשבח את ה' בשבע ברכות מלאות.

בברכה ראשונה של שחרית מוזכרת "קדושה". זאת הפניה לפסוקים כמו "קדוש קדוש קדוש" ו"ברוך כבוד". יש מחלוקת אם יחיד שאינו בציבור (מניין, עשרה גברים) רשאי לומר קדושה לבדו. ברוב הקהילות נהוג לומר קדושה, אך יש הבדלי מנהג בין קהילות. בנוסח תימן שינו מעט את הנוסח והרבו לומר אחרת במקום חזרה של המילה "קדוש".

במקדש היו ברכות אחרות, שהכוהנים אמרו לפני ואחרי קריאת שמע. עם הזמן נוספו לברכות קטעי תפילה, פסוקים ותיאורים. חוקרים משערים שנוסח הברכות התרחב בהדרגה; רב סעדיה גאון מביא נוסח קצר יותר לברכת יוצר, מה שמראה שיש שינויים היסטוריים.

גם ההשוואה בין נוסח שחרית לנוסח ערבית עוזרת להבין את התפתחות הברכות. למשל ברכת אהבה בשחרית כוללת בקשות לגאולה ולקיבוץ הגלויות, שאינן מופיעות בברכה שבערב. זה מרמז שייתכן שהוספות אלו נוספו מאוחר יותר.

נוסחים שונים שמרו או הוציאו מילים בברכות. לדוגמה, נוסח אשכנז הוסיף משפט "אור חדש על ציון תאיר" בתוך ברכת יוצר. רב סעדיה גאון התנגד לכך וטען שהברכה צריכה לעסוק ביצירת העולם באופן כללי. קהילות ספרד ומזרח לא כוללות את המשפט הזה.

גם בברכת הגאולה בשחרית יש הבדלים בין נוסחים.

בחלק מהמקומות נהגו לומר בליל שבת נוסח מיוחד של ברכות קריאת שמע. נוסח זה מופיע בסידורי מנהגים שונים ונשמר בקהילות הנוהגות בנוסח איטליה, עם שינויים קלים.

בברכת יוצר מברכים גם על בריאת החושך. זה נראה מוזר כי חושך נחשב שלילי, אך הכוונה היא להדגיש שהכל נברא על ידי אותו אל אחד. הברכה מתייחסת לפסוק בישעיהו שמדבר על יוצר אור ובורא חושך, ונועדה להראות אחדות האל מול אמונות כפולמוסיות שלם ונגדם.

ראשוני ההלכה כתבו שזמן אמירת הברכות הוא עד סוף השעה הרביעית של היום, שזה סוף זמן התפילה. יש דעות מקלות שאומרים שאפשר לברך עד חצות היום במקרים מיוחדים.

חז"ל קבעו שיש לקשר בין ברכות קריאת שמע לתפילת העמידה. משמעות הביטוי "לסמוך גאולה לתפילה" היא שיש להתחיל את תפילת העמידה מיד לאחר סיום ברכת אמת ויציב. בקפידה זו מקפידים במיוחד בשחרית.

בערב המצב שונה: אחרי ברכת אמת ואמונה מוסיפים ברכה בשם השכיבנו, חצי קדיש, ורק אחר כך אומרים את תפילת העמידה. בקהילות מסוימות מוסיפים ברכות נוספות בין הברכות לתפילה.

המשנה בתלמוד דנה בסדר הברכות וקבעה שהן לא מעכבות זו את זו. כלומר, אם בירך מישהו סדר לא נכון, הוא עדיין יצא ידי חובתו. הלכה פסקה כדין זה בשולחן ערוך. אם קרא קריאת שמע בלי ברכות, יש מחלוקת אם צריך לחזור לקרוא את הכל. השולחן ערוך קובע שיש לחזור על הברכות כדי לקיים את חובה הברכות, אך הקורא יצא ידי חובת קריאת שמע שכבר קרא.

ברכות קריאת שמע הן הברכות שאומרים לפני ואחרי קריאת שמע. קריאת שמע היא תפילה קצרה שמתחילה ב"שמע ישראל". הברכות חלק מתפילת הבוקר והערב.

חלק מהברכות מדברות על בריאת האור. חלק מדברות על אהבת ה' לעם ישראל ועל לימוד התורה. בבוקר ובערב נוהגים קצת אחרת. גרסאות הערב בדרך כלל קצרות יותר.

בברכה הנקראת ברכת יוצר מזכירים "קדושה". זאת פסקי קדושה כמו "קדוש קדוש קדוש". יש מנהגים שונים אם אפשר לומר זאת לבד או רק בקהל של עשרה אנשים.

פעם היו ברכות אחרות בבית המקדש. במשך השנים הוסיפו לפעמים פסוקים ושירים לתוך הברכות. יש נוסחים קצרים וארוכים לפי קהילות.

קהילות שונות אומרות נוסחים קצת שונים. לדוגמה, בחלק מהמקומות הוסיפו משפט על "אור חדש על ציון", ובקהילות אחרות לא אומרים אותו.

בברכת יוצר גם מברכים על בריאת החושך. זה אומר שהכל נברא בידי אל אחד. זו דרך להראות שהעולם כולו מעשה ה'.

רשמאים כותבים שעד סוף השעה הרביעית של היום כדאי לברך. יש גם דעות שאומרים שאפשר לברך עד חצות היום במקרים מיוחדים.

חז"ל אמרו שמאורע חשוב לקרב את ברכת הגאולה לתפילת העמידה. זה אומר להתחיל את התפילה מיד אחרי ברכה מסוימת, בלי להפסיק.

התלמוד אומר שלא חשוב תמיד הסדר המדויק של הברכות. אם שינויים נעשו בטעות, לרוב יוצאים ידי חובתן. אבל אם קראו קריאת שמע בלי הברכות, נהוג לחזור ולברך גם את הברכות.