ברכת מודים, שנקראת גם ברכת ההודאה, היא אחת הברכות בתפילת שמעונת העשרה (שמונה עשרה).
היא מופיעה גם בגרסאות מקוצרות של התפילה, כשבע וברשימות אחרות, ומטרתה להודות לבורא על דברים שונים.
הברכה נאמרת אחרי ברכת "העבודה" ולפני ברכת "שים שלום". בחזרת החזן (חזרת הש"ץ, החזרת התפילה על ידי מנהיג התפילה) נהוג שאחריה באת ברכת כהנים.
יש לה נוסחים שונים במסורת: אשכנזי, ספרדי, תימני ועוד. בכל נוסח מופיעות מילות תודה על החיים, הנשמות, הניסים והחסדים, ולרוב מסתיימת בקריאה "הטוב שבשמך" או ביטוי דומה.
הנוסחים המקומיים נבדלים בניסוחים ובתוספות, אך הרעיון המרכזי נשמר, תודה והכרה בטוב ובחסד.
ממצאים מהגניזה הקהירית מראים שנוסח הברכה הורחב עם השנים. אפשר לזהות שתי משפחות עיקריות: נוסח ארץ־ישראל הוותיק יותר, ונוסח בבל (הבאבלי) שהורחב והפך לבסיס לנוסח המקובל היום.
הברכה ניתנת לחלוקה לחלקים עיקריים: שבח ותודה על החיים והניסים, בקשה להמשך ההגנה, וסיום המחבר את הכל בשבח השם.
בזמן חזרת הש"ץ הקהל לעתים אומר נוסח קצר בשם "מודים דרבנן". זה לא נחשב לברכה מלאה (אין בו חתימה של "בשם וכוח"), והוא כולל גם קטעי בקשה על המשך ההגנה והגאולה.
יש תוספות מקובלות לזמנים מיוחדים:
- על הנסים: אומרים אותה בפורים ובחנוכה, כדי להודות על הניסים ההיסטוריים. התוספת נכרכת במקום מסוים בתוך הברכה; אם שוכחים, לא חוזרים.
- עשרת ימי תשובה: מוסיפים את הביטוי "וכתוב לחיים טובים" בימים אלו. מיקומה המדויק משתנה לפי הנוסח, ואם שוכחים לא חוזרים.
- "זכור רחמיך": תוספת שהזכירו ראשונים, ונשמרה בחלק מהנוסחים, בעיקר באיטליה ובקהילות אחרות.
הברכה משקפת חשיבות הודיה בתפילה ובחיים הדתיים. הנהגים והנוסחים השונים מראים איך מסורת משתנה ומתאימה לקהילות שונות בזמן.
ברכת מודים קוראים אותה בתפילה המרכזית שנקראת שמונה עשרה. שמו אומר שזהו זמן להודות.
היא נאמרת אחרי ברכת העבודה ולפני שים שלום. כשש״ץ חוזר על התפילה, אחריה מגיעות ברכות הכהנים.
יש גרסאות שונות של הברכה. קראו להן אשכנזית, ספרדית, תימנית ועוד.
בכולן אומרים תודה על החיים, הנשמות, ניסים וחסדים.
לפני זמן רב היו שני נוסחים גדולים: נוסח ארץ־ישראל ונוסח בבל. הנוסח הארצי קדום יותר.
בחזרת החזן הקהל אומר משפט קצר בשם "מודים דרבנן". זה אינו ברכה מלאה. הוא מבקש גם שמירת הגנה וגאולה.
- בפורים ובחנוכה מוסיפים "על הנסים" כדי להודות על הניסים ההם.
- בעשרת ימי תשובה מוסיפים את הביטוי "וכתוב לחיים טובים".
אם שוכחים לומר את התוספות, לא חוזרים על הכל.
תגובות גולשים