ג'בל מוסא

ג'בל מוסא (בערבית جَبَل مُوسَى, "הר משה") הוא הר בדרום חצי האי סיני. לפי המסורת הנוצרית הוא מזוהה עם הר סיני, ההר שעליו ניתנה התורה לעם ישראל לפי המקרא. זיהוי ההר המקראי נתון במחלוקת דתית ומחקרית. לפי המסורת, המלכה הלנה, אמו של הקיסר קונסטנטינוס, זיהתה כאן את הר סיני. בשנת 527 בנה הקיסר יוסטיניאנוס הראשון במקום כנסייה ונזירות שנקראה סנטה קתרינה.

ג'בל מוסא משך מטיילים ותיירים לסיני. מסלול העלייה מתחיל במנזר סנטה קתרינה. המסלול כולל גרם מדרגות נישא וטיפוס מתון וארוך עד לפסגה בגובה 2,285 מטר. מטיילים רבים מטפסים בלילה, בדרך כלל עם מורה דרך מקומי (בערבית: דליל), כדי להגיע לפסגה ולצפות בזריחה. בשל חשיבותו הדתית, מבקרים בו גם קבוצות מאמינים מדתות שונות.

בשנת 1969 הוקמה על ההר תחנת ממסר וקשר עבור חיל הקשר וחיל האוויר, שהחליפה פריסה קודמת באתר. בשנת 1972 נוסד למרגלות ההר בית ספר שדה צוקי דוד, על שם סגן.

ג'בל מוסא נוצר קרוב לוודאי בעקבות פריצת מגמה כלפי מעלה. מגמה היא סלע מותך מתוך כדור הארץ. התהליך נגרם ממסה חלקית של קרום כדור הארץ. ייתכן שההר הוא שריד של צינור הזנה של הר געש, נתיב שבו המגמה עלתה כלפי מעלה. תיאור גאולוגי מציין כי הפסגה אינה מילוי של לוע געש קדום, ושניתן לראות את כיוון הזרימה האנכי של הלבה. הסלעים הוולקניים באזור התקשו על פני השטח. סלעים כהים אלה דומים לבזלת ומופיעים בדרום סיני.

ג'בל מוסא נקרא גם "הר משה". ההר נמצא בדרום חצי האי סיני. נוצרים מזהים אותו עם הר סיני, שבו לפי המקרא ניתנה התורה.

על פי המסורת, המלכה הלנה זיהתה כאן את ההר. בשנת 527 הקים יוסטיניאנוס במקום כנסייה שנקראת סנטה קתרינה. מן המנזר מתחיל שביל הטיפוס לפסגה.

העלייה כוללת מדרגות רבות. הפסגה גבוהה כ־2,285 מטר. אנשים רבים מטפסים בלילה עם מורה דרך מקומי, שמו בערבית דליל, כדי לראות את הזריחה.

בשנת 1969 הוקמה על ההר תחנת קשר לצבא האוויר. בשנת 1972 נבנה לידו בית ספר שדה צוקי דוד, על שם סגן.

ההר נוצר ככל הנראה בגלל מגמה. מגמה היא סלע מותך שחי בתוך האדמה. היא עלתה כלפי מעלה ויצרה את ההר. ייתכן שההר הוא שריד של צינור שבו המגמה זרמה. הסלעים באזור כהים וקרובים לבזלת, סלע געשי שמתקשה על פני השטח.