ג'ון סטיוארט מיל

ג'ון סטיוארט מיל (20 במאי 1806, 8 במאי 1873) היה פילוסוף, כלכלן פוליטי ותומך זכויות נשים אנגלי. הוא נחשב לאחד ההוגים הליברלים המשפיעים במאה ה-19. מיל פיתח גרסה לתועלתנות (תיאוריה שמדרגת מעשה לפי התוצאות והאושר שהוא יוצר), עסק בלוגיקה ובפילוסופיה מדינית, ותמך בחירות הפרט מול שליטה ממשלתית חזקה.

מיל נולד בפנטוןוויל, בנו הבכור של ג'יימס מיל. אביו גידל אותו בחינוך קפדני, בעזרת ג'רמי בנת'ם ופרנסיס פלייס. כבר כילד היה תלמיד יוצא דופן: בגיל שלוש למד את האלפבית היווני, ובגיל צעיר קרא יצירות קלאסיות ביוונית ובלטינית. למד מתמטיקה, היסטוריה ולוגיקה, וקרא כלים כלכליים של אדם סמית' ודויד ריקרדו.

מיל עבד בחברת הודו המזרחית הבריטית ולימים כיהן כחבר הפרלמנט מטעם המפלגה הליברלית (1865, 1868). הוא תמך ברפורמות בפרלמנט, בייצוג יחסי ובהרחבת זכות הבחירה. ב-1851 נישא להארייט טיילור, שהשפיעה עליו רבות ותמכה ברעיונותיו למען זכויות נשים. ביוני 1866 הציג בפרלמנט עצומה בת 1,500 חתימות בעד זכות בחירה לנשים, והציע לשנות בחוק את המילה "Man" ל"Person" כדי לכלול נשים. הצעתו נדחתה.

"על החירות" מגדיר את טבעה ומגבלותיה של הסמכות החברתית על היחיד. מיל ניסח את "עקרון הנזק": אנשים חופשיים לעשות כרצונם כל עוד הם אינם מזיקים לאחרים. הוא הזהיר שמוסדות או המדינה עלולים להגדיר נזק בצורה שתפגע בחירויות הפרט. מושג ה"חירות השלילית" (freedom from interference) מתאר את חוסר ההתערבות הדרוש כדי לשמור על חופש זה.

"מערכת לוגית" היא יצירתו המרכזית בתחום הלוגיקה והמחקר. מיל דן בקטגוריות אריסטוטליות, פיתח גישה אינדוקטיבית (אינדוקציה, הסקת מסקנות מתוך דוגמאות) ובפרט ניסח חמש שיטות של אינדוקציה שמכוונות להעלים הסברים לא נכונים.

בספר "שעבוד האישה" טען בעד זכות בחירה לנשים והשווה את המצב החברתי של נשים למצב של דיכוי למטרות הבניית שוויון. הספר עורר מחלוקת אך נחשב ליסוד חשוב בתנועה הפמיניסטית.

מיל ראה במטרת המוסר את השגת האושר הכולל: יש לשאוף למקסם את האושר בין רוב האנשים. לפי גישה זו, "הטוב" של מעשה נמדד בתוצאותיו ובהשפעה על האושר הכללי. הדבר יכול להעמיד את טובת הכלל מעל רצונות אישיים, ולדרוש לפעמים ויתור אישי למען תועלת רחבה יותר.

על הגישה של מיל הועלו טענות קשות. חלק מהמתנגדים אמרו שהתמקדות בטוב הכללי תגרום להזנחת המוסר האישי של היחיד. מיל השיב כי לא נדרש חשבון נפש פילוסופי מתמיד; די שהאדם יעשה את הטוב הטוב ביותר מבחינתו, וכך יתקבל תוצאה טובה כללית.

מתנגדים אחרים טענו שתועלתנות עלולה להצדיק פגיעה באדם אחד כדי להציל רבים. פילוסופים מאוחרים כמו ברנארד ויליאמס הדגימו את הבעיה בעזרת דוגמה מחשבתית שמציבה אדם מול בחירה קשה, שבה הוא נדרש לפגוע במישהו אחד כדי להציל אחרים. טענה מרכזית היא שזה פוגע ביושר המוסרי של המעשה.

מיל ניסה להתמודד עם הביקורות בכך שהדגיש חשיבות חינוך ואופי: אדם מחונך יפעל באופן תועלתני מתוך הרגל מוסרי, לא רק מתוך חישוב תוצאות רגעי.

לפי מיל, מעשה נכון מגדיל אושר ומקטין סבל. הוא הגדיר אושר כהנאה והיעדר כאב, אך הדגיש שהנאות של בני אדם כוללות ממדים גבוהים יותר מאשר הנאות של בעלי חיים. לכן יש לשאוף למקסם את ההנאות האנושיות המתקדמות, כמו חשיבה וערכים, ולא רק הנאות פשוטות.

ג'ון סטיוארט מיל (1806, 1873) היה פילוסוף וכלכלן אנגלי. פילוסוף = אדם שחושב על רעיונות גדולים. הוא תמך בזכויות נשים ובחופש האדם.

מיל נולד באנגליה. אביו חינך אותו בקפידה. כבר כילד למד יוונית ואלף מילים קלאסיות. הוא עבד בחברת הודו והיה חבר פרלמנט בין 1865 ל־1868.

ב־1851 נישא להארייט טיילור. היא השפיעה עליו ותמכה בזכויות נשים. ב־1866 הציג בפרלמנט בקשה עם 1,500 חתימות בעד זכות בחירה לנשים. הוא גם ביקש לשנות בחוק את המילה "Man" ל"Person" כדי שכולל נשים. הרעיון נדחה.

"על החירות" אומר שאנשים חופשיים לעשות עניינים, כל עוד הם לא מזיקים לאחרים. עקרון הנזק = אסור להזיק לאחרים.

"מערכת לוגית" מדבר על אינדוקציה. אינדוקציה = דרך ללמוד מסקנות מתוך דוגמאות.

"שעבוד האישה" היה ספר שבו מיל כתב שהנשים צריכות זכויות שוות. הספר השפיע על התנועה הפמיניסטית.

תועלתנות = רעיון שאומר שמעשה טוב הוא כזה שמביא שמחה ורווחה ליותר אנשים. אנשים האמינו שזה רעיון חכם, אבל היו גם בעיות.

מבקרים אמרו שאולי רעיון זה דורש לפעמים מעשה קשה כדי לעזור לכולם. יש דוגמות מחשבתיות שמראות מצבים קשים כאלה. מיל אמר שחינוך ואופי יובילו אנשים לפעול נכון בלי לחשוב רק על התוצאות.

מיל חשב שאושר הוא הנאה והיעדר כאב. הוא אמר שיש הנאות גבוהות יותר שמתאימות לאדם בגלל החשיבה והערכים שלו.