ג'ונתן אדוארדס

ג'ונתן אדוארדס (5 באוקטובר 1703, מזרח וינדזור, קונטיקט, 28 במרץ 1758, פרינסטון, ניו ג'רזי) היה תאולוג (חוקר דת) ופילוסוף (חוקר רעיונות). הוא נחשב לאחד מההוגים המרכזיים באמריקה עד אמצע המאה ה-19.

אדוארדס נולד למשפחה דתית ופוריטנית. אביו לימד אותו ולקח חלק בחינוכו יחד עם אחיותיו. כבר בילדותו כתב מסות קצרות על טבע ונשמה. בגיל שלוש עשרה החל ללמוד בקולג' ייל. שם קרא את ג'ון לוק, והשפעותיו ניכרו בעבודותיו המוקדמות. עוד בזמן הלימודים כתב רשימות ומערכי חשיבה שישמשו בסיס לכתביו הבוגרים.

במהלך שנות העשרים שימש כמורה וככומר מזדמן. ב-1727 הוסמך ככומר בנורת'המפטון וכעוזרו של סבו, סולומון סטודארד. באותה שנה נשא לאשה את שרה פיירפונט, שהייתה אישה דתית ומנהלת בית מוכשרת; לזוג נולדו שנים-עשר ילדים.
בשנים 1734, 1735 הוביל אדוארדס תחייה דתית (גל חזרה לאמונה) בנורת'המפטון. פעילותו הביאה לו תהודה גדולה גם באירופה. בשנת 1750 הודח מתפקידו בעקבות וויכוחים על מי רשאי להיות חבר בקהילה. לאחר מכן עבר לסטוקרבריז', שם עסק ברפוי עם ילידים וכתב חיבורים חשובים. ב-1758 נכנס לתפקיד נשיא קולג' ניו ג'רזי (פרינסטון) ונפטר מאבעבועות רוח שבועיים לאחר מכן.

אדוארדס יצא נגד רעיונות מסוימים של תנועת ההשכלה (התנועה שהדגישה מדע ושכל). הוא התנגד לתיאוריה של "החוש המוסרי", רעיון שטען שמוסר מבוסס על טבע האדם. אדוארדס טען שהמוסר מבוסס על רצון האל. הוא כתב גם על פילוסופיה של הטבע, וביקר את הפילוסופיה המכניסטית (הרעיון שניתן להסביר את כל הטבע אך ורק במונחי חומר ותנועה). אדוארדס ראה את העולם הפיזי כשירותי לעולם הרוחני ולתוכנית האל.
מפורסם במיוחד הוא דרשו: "חוטאים בידי אלוהים זועם". בנוסף פרסם חיבורים כמו "על החסד הנוצרי ופירותיו" (1738), "על טבע המידה הטובה" (1735) ו"החטא הקדמון" (1758). עבודותיו השפיעו על אסכולת "תאולוגיית ניו אינגלנד".

אדוארדס השפיע עמוקות על הפרוטסטנטיות האמריקנית ועל זרמי מוסר ותיאולוגיה. רעיונותיו התפשטו בארצות הברית ובאירופה. תלמידים והוגים מאוחרים, כמו ריצ'רד נייבור, המשיכו לפתח חלק מתובנותיו. גם דמויות כמו טימותי דוייט וליימן ביצ'ר ציינו את מעמדו והשוו את חשיבותו בהגות הדתית.
הוגים אחדים קשרו בין הגותו לבין עיצוב רוח תכליתית-כלכלית בחברה האמריקנית, כיוון שהוא שילב התייחסות לאינטרס האנושי עם דאגה לערכים דתיים.

ג'ונתן אדוארדס נולד ב-1703 בקונטיקט. הוא היה חוקר דת. חוקר דת = אדם שלומד אמונות ודתות.

כבר כילד אהב לכתוב וללמוד. בגיל 13 נכנס לקולג' ייל. בגיל צעיר קרא ספרים המשפיעים עליו.

הוא היה כומר וכמורה. ב-1727 נישא לשרה פיירפונט. הם גידלו יחד תריסר ילדים.
בשנים 1734, 1735 הוביל גל של חזרה לאמונה. גל חזרה לאמונה = אנשים רבים חזרו להתאמץ בדת.
בשנת 1750 הפסיק לכהן בקהילה ועבר לסטוקרבריז'. ב-1758 התחיל לכהן כנשיא פרינסטון. שבועיים לאחר מכן הוא מת מאבעבועות רוח. אבעבועות רוח = מחלה קשה שנפוצה אז.

אדוארדס לא אהב את רעיונות ההשכלה. ההשכלה = תקופה שאנשים אהבו מדע ושכל.
הוא אמר שהמוסר הוא רצון האל ולא רק טבע האדם. הוא כתב את הדרשה המפורסמת "חוטאים בידי אלוהים זועם".
הוא גם כתב ספרים על טבע וחשיבה, וטען שהעולם הגשמי קשור לעולם הרוחני.

הוא השפיע על כמרים ותאולוגים אחרי זמנו. רבים ראו בו דמות חשובה שכדאי ללמוד ממנה.