פילוסופיה יהודית היא הגות שעוסקת בדת ובמסורת היהודית. המונח נתון לפרשנויות שונות לפי תקופות. בימי הביניים קראו כך לכל דיון פילוסופי שנעשה בידי יהודים ושהושפע מהפילוסופיה היוונית. בתקופות מודרניות לעיתים מדברים רק על הוגים שהתמקדו בנושאים יהודיים מיוחדים.
יש ויכוח על מקור הפילוסופיה היהודית. חלק מהחוקרים טוענים שהיא נוצרה משילוב עם הפילוסופיה היוונית, ואחרים רואים בה המשך רעיונות קדומים של המונותאיזם (אמונה באל אחד).
במקרא הרעיונות מופיעים בתוך סיפוריו ולא כמערכת מסודרת. אפשר למצוא שם תפיסות על טבע האל, יחסו לעולם ולאדם, תפקיד עם ישראל, חופש הבחירה וגמול. לפי חלק מהחוקרים, כבר בספר בראשית יש יסודות למונותאיזם ולרעיון שהאל ברא את העולם.
בתרבות המקראית ניכרו שתי נטיות יסוד ביחס לאדם ולאל: שאיפת "קדושה", להדגיש את רוממותו ונתקיותו של האל; ושאיפת "כבוד", לחפש קרבה בין האדם לאל. נביאים כמו ישעיהו ועמוס הדגישו את קדושת האל, ואחרים כמו יחזקאל הדגישו את קרבתו לעם.
בהמשך התקבלו רעיונות חדשים: הופעת מלאכים עם שמות אישיים, דמותו של השטן כאחראי על הרע, ואמונה בעולם הבא. חלק מהרעיונות הללו הופיעו בספרות החיצונית (אפוקריפית, ספרים שלא נכנסו לתנ"ך) והשפיעו על הדיון היהודי.
עם התערערות הנבואה חיזקה ספרות החכמה את הרעיון שחכמה ותורה מקרבות בין האדם לאל. ספרות חיצונית כמו חכמת שלמה שילבה רעיונות יווניים. פילון האלכסנדרוני (פילון) הוא דוגמה בולטת למחבר יהודי ששילב פרשנות מקראית עם רעיונות יווניים.
בימי הביניים נולדו הוגים שהשפיעו מאוד: רס"ג (ר' סעדיה גאון), ר' בחיי אבן פקודה, ר' יהודה הלוי והרמב"ם (ר' משה בן מימון). הם דנו בקשר בין ההשגה הרציונלית (להסתמך על ההיגיון) לבין המסורת. הוויכוח המרכזי היה בין רציונליסטים לבין תומכי המיסטיקה והקבלה. השפעות רבות הגיעו גם מהפילוסופיה המוסלמית.
(כותרת זו מסמנת את תקופת ההשפעה הגדולה של ההוגים שהוזכרו לעיל.)
בעת החדשה נולדו דמויות חילוניות ורוחניות שונות: ספינוזה שלל את תפיסת האל המסורתית; במאה ה-18, 19 פרחה ההשכלה היהודית (מנדלסון) שהציעה שילוב תרבותי עם המודרנה; במקביל צמחה החסידות בעלת גישה רוחנית שונה.
במאה ה-20 הופיעו הוגים ששילבו קיום יהודי עם פילוסופיה מודרנית, למשל מרטין בובר, פרנץ רוזנצוויג, עמנואל לוינס, הרב אברהם יצחק הכהן קוק והרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק. חלקם חיפשו דרך לגשר בין המסורת הדתית לבין האינטלקטואלי המודרני.
פילוסופיה יהודית עוסקת ברעיונות על אלוהים וחיים במסורת היהודית. מילה קשה: מונותאיזם (אמונה באל אחד).
בתנ"ך יש מחשבות על אלוהים, האדם וטוב ורע. חלק מהחכמים רואים את האל רחוק ומרומם. אחרים מרגישים שהוא קרוב אלינו.
בהמשך הופיעו סיפורים על מלאכים. גם רעיונות על שטן (איש הרע) ועל העולם שאחרי החיים הופיעו בספרים מאוחרים יותר. ספרים אלה נקראים אפוקריפיים (ספרים חיצוניים שלא נכללו בתנ"ך).
יהודים קראו גם רעיונות של אנשי יוון. יש ספרים שמשלבים רעיונות יווניים ורעיונות יהודיים. פילון היה אדם יהודי ששילב בין שניהם.
בימים אלה כתבו הוגים חשובים. למשל ר' סעדיה גאון, ר' יהודה הלוי ורמב"ם. הם ניסו להבין איך ההיגיון יכול לשתף פעולה עם האמונה.
מאוחר יותר עלו דמויות כמו ספינוזה. במאה ה-18, 19 הייתה תנועה שנקראת ההשכלה (חיפוש חידושים וערכים מודרניים). גם צמחה החסידות, דרך דתית עם עומק רוחני.
במאה ה-20 היו הוגים כמו מרטין בובר ועמנואל לוינס. הם רצו לשלב מחשבה מודרנית עם ערכי היהדות.
תגובות גולשים