ג'לאטו

ג'לאטו (Gelato) משמעותו "קפוא" באיטלקית. זהו קינוח גלידה איטלקי עם טעם ומרקם ייחודיים. מחוץ לאיטליה המונח מתייחס למוצר שקיבל פחות אוויר בתהליך ההכנה, לכן הוא צפוף ובעל טעם מרוכז יותר. כאשר הוא מבוסס על חלב, טעמו עשיר וקרמי, דומה לגלידת שמנת.

הבסיס הוא מים וחלב, ולעיתים חלב סויה, לצד סוכר או ממתיקים, מייצבים וחומרי טעם טבעיים. ג'לאטו ארטיזנלי משתמש בפירות טריים, שבבי שוקולד, אגוזים או פירורי עוגיות. ג'לאטו שעשוי רק ממים נקרא סורבה (sorbetto).
אחוזי השומן בג'לאטו נעים בדרך כלל בין 2% ל־8%, ובדרך כלל מכיל סביב 6%, 9% שומן חלב. זו כמות נמוכה יחסית לגלידות שמנת אמריקאיות, שעשויות להכיל 10%, 30% שומן. בארצות הברית קינוח קפוא צריך לפחות 10% שומן על מנת להיקרא "גלידה" רשמית. ג'לאטו מכיל כ־35% אוויר, כמות נמוכה משמעותית מגלידות תעשייתיות, ולכן הוא צפוף וטעםו מרוכז.

התהליך כולל פסטור (חימום לבטיחות), קירור וערבול בו זמנית. ערבול וקירור יחד מונעים גבישי קרח ונותנים מרקם חלק וקרמי.

ג'לאטו אומר "קפוא" באיטלקית. זו גלידה איטלקית, אבל שונה מגלידה רגילה. במכונות מכניסים לג'לאטו מעט מאוד אוויר. לכן הוא כבד וצפוף וטעםו חזק יותר. כשמכינים אותו על חלב הוא טעים וקרמי.

הבסיס של ג'לאטו הוא מים וחלב. לפעמים משתמשים בחלב סויה. מוסיפים סוכר וטעמים טבעיים. אם עושים רק ממים, קוראים לזה סורבה (sorbetto). ג'לאטו בדרך כלל מכיל מעט שומן, סביב 2%, 8%. זה פחות משמנת בגלידות אחרות. יש בו בערך 35% אוויר בלבד, לכן הוא צפוף.

מראש מחממים את התערובת (פסטור - חימום שמקטין חיידקים). אחרי זה מקררים ומערבבים בו זמנית. כך לא נוצרים גבישי קרח ומתקבלת מרקם חלק.