גבינה צהובה

גבינה צהובה (מגרמנית: Gelbkäse) היא כינוי נפוץ בישראל למספר גבינות קשות בעלות צבע אחיד צהוב.
הצבע יכול להיות טבעי או נגרם מהוספת צבעי מאכל, כמו אנאטו או בטא-קרוטן.
הלחות בגבינות אלה נעה בין 40% ל-50% מים. הן מוצקות, אך נחתכות בקלות וניתנות לפריסה במכונות חיתוך.
מותגים מוכרים בישראל כוללים את 'עמק' ותוצרת מקומית נוספת.

בפרות שאוכלות עשב יש בחלב ביטא-קרוטן, חומר מסיס בשומן בעל צבע כתום. הסוכך של טיפות השומן בחלב מחזיר אור ונותן לו גוון צהבהב בהיר.
בגבינות קשות אחוז השומן גבוה ומבנה טיפות השומן משתנה בתהליך הייצור, ולכן הצבע שלהן חזק יותר.
כשהפרות ניזונות מתערובת, החלב יכול להיות לבן, ואז מייצרים מוסיפים צבע מאכל כדי לשמר את מראה ה"צהוב".
גבינות מחלב תאו, עז וכבשה נשארות בדרך כלל לבנות.

גבינת 'עמק' מתוצרת תנובה הייתה הגבינה הקשה הראשונה שיוצרה באופן מסחרי בישראל.
היא נמכרה בפרוסות ובגושים והייתה נפוצה בקיבוצים, בצבא ובמרכולים השיתופיים עד שנות ה-80.
הכינוי "גבינה צהובה" שימש כדי להבחין בין סוגי גבינות אחרים שהיו זמינים אז.
כיום יש מגוון רחב של גבינות בסגנון זה, וכן תחליפי גבינה צהובה, כולל מוצרים טבעוניים או מתערובות חלב דל שומן ושמן צמחי.

גבינה צהובה (בגרמנית Gelbkäse) היא שם לגבינות קשות בצבע צהוב.
הצבע יכול להיות טבעי או בגלל צבע מאכל. אנאטו הוא צבע מאכל. בטא-קרוטן הוא חומר שנותן צבע כתום.
הגבינות האלו מכילות בין 40% ל-50% מים. הן מוצקות אבל נחתכות בקלות.

פרות שאוכלות עשב נותנות חלב עם בטא-קרוטן. זה עושה את החלב צהבהב יותר.
אם הפרה ניזונה מתערובת, החלב יכול להיות לבן. אז מוסיפים צבע כדי שהגבינה תהיה צהובה.
גבינות מחלב תאו, מחלב עז או מחלב כבשה בדרך כלל לבנות.

גבינת 'עמק' של תנובה הייתה הראשונה מסוג זה בישראל.
היא הייתה פופולרית בקיבוצים ובצבא עד שנות ה-80.
היום יש הרבה סוגים של גבינה צהובה וגם תחליפים טבעוניים.