גוטפריד וילהלם לייבניץ

גוטפריד וילהלם פון לייבניץ (1646, 1716) היה מתמטיקאי, פילוסוף, פיזיקאי וממציא גרמני. הוא כתב בלטינית, בגרמנית ובצרפתית, והשפעתו ניכרת במתמטיקה, בפילוסופיה ובטכנולוגיה.

נולד בלייפציג למשפחה אקדמית. אביו היה פרופסור, ואמו חינכה אותו בבית. כבר כנער למד לטינית היטב, וסיים תארים במשפטים ופילוסופיה בגיל צעיר.

לייבניץ עבד כשמירת ספרייה, יועץ ודיפלומט בבית בראונשווייג־לינבורג ובהמשך בהנובר. תפקידיו אפשרו לו לעסוק גם במחקר מתמטי ופילוסופי.

הוא פיתח באופן עצמאי את החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי (calculus). סימונו של לייבניץ הפשט את הכתיבה המתמטית, וקבע סימנים שרווחים עד היום. תרומותיו כוללות כלים לגזירה, אינטגרציה, פתרון משוואות דיפרנציאליות ועקרונות בתורת הדטרמיננטים. הוא ניסח גם סידורים ותוצאות בקומבינטוריקה, בתורת המספרים ובאלגברה.

לייבניץ הציע גם את הסדרה הידועה שמחברת בין חיבור וחיסור לסכום לא שלם של מספרים ואשר קשורה לחישוב ערך של פאי. הוא ניסח קריטריונים להתכנסות טורים, וטבע מושגים כמו "דיפרנציאל" ו"פונקציה".

בפיזיקה עמד על רעיונות מתקדמים, בין היתר על יחסיות המרחב והזמן. הוא הגה את מושג ה‑vis viva, קרי אנרגיה קינטית כפולה במובן מסוים, וטען לשימור אנרגיה במערכות מסוימות.

בתחום ההנדסה המציא מכונות רבות. הוא בנה מחשב מכני בשם "מחשב הפסיעות" (stepped reckoner) שהיה מסוגל להכפיל ולחלק. תכניותיו למכונות הצפנה ולמכונות חישוב בינאריות היו קדומות ביותר.

לייבניץ פיתח את השיטה הבינארית, שעליה מבוססים מחשבים דיגיטליים כיום. הוא תכנן גם מכונות להצפנה ומכשירים לחישוב אלגברי אנלוגי. רעיונותיו על משוב ובקרה קדמו למחקר מודרני בתאוריה זו.

הוא העלה לראשונה רעיונות על תהליכים תת־מודע, תפיסות זעירות שאינן מודעות אך משפיעות. לייבניץ דן בזיכרון, קשב, למידה ותהליכים נפשיים אחרים, והזכיר רעיונות שהתגלו מאוחר יותר במחקר הפסיכולוגי.

העקרונות המרכזיים של לייבניץ הם רציונליזם, תאודיציה ותורת המונאדות. הוא טען שהעולם שנוצר על ידי אל הוא הטוב ביותר מבין העולמות האפשריים. טענתו זו עוררה ביקורת וסאטירה אצל עמותים מאוחרים, דוגמת וולטר.

מונאדה, לפי לייבניץ, היא יחידה יסודית של קיום, סוג של ישות פשוטה ולא חומרית. מונאדות אינן באות במגע ישיר זו עם זו; כל אחת משקפת את היקום בדרכה. כדי להסביר את תאום הפעולות בין היקומים השונים כתב על "הרמוניה קבועה מראש", רעיון לפיו אלוהים תאם את פעולת המונאדות מראש.

לייבניץ עסק גם בגאולוגיה, באמבריולוגיה ובהשערות על מבנה הארץ. כתביו על תהליכים גאולוגיים ופרשנות מאובנים הרשימו דורות מאוחרים. בתחומים כמו ביולוגיה ורפואה הוא תמך במחקר ניסויי ובניתוח השוואתי.

כספרן תכנן שיטות לאינדקס וחיזק את רעיון שיתופי המחקר. הוא קידם הקמת חברות מדעיות באירופה, ובעיקר הוא היה בין מייסדי האקדמיה בברלין.

לייבניץ לא נישא. במשך חייו אחז בשלל תארים ותפקידים, אך לעתים סבל מקשיים כספיים ומעמד לא תמיד מוערך. נפטר בהנובר ב‑1716; קברו נותר לא מסומן זמן רב.

הוא משפיע על מתמטיקאים, פילוסופים ומדענים מאז ועד היום. רעיונותיו קידמו לוגיקה פורמלית, פילוסופיה של התודעה, מדעי המידע ותאוריות חישוב. רבים מספריו וכתביו פורסמו רק אחרי מותו.

גוטפריד פון לייבניץ נולד ב‑1646 בגרמניה. הוא למד מתמטיקה, פילוסופיה והמציא דברים.

הוא עבד על החשבון, דרך מיוחדת לחישוב דברים מתמשכים. היום קוראים לזה "קלקולוס". הוא המציא סימנים שעוזרים לפתור בעיות במספרים.

הוא בנה מכונה חישובית שקראה מחשב הפסיעות. זה היה כמו מחשב מכני שעזר בחישובים. הוא גם חשב במערכת של 0 ו‑1. זה רעיון שבעזרתו פועלים מחשבים היום.

לייבניץ דיבר על מונאדות. מונאדה הוא רעיון ליחידה קטנה מאוד של היקום. הוא אמר שכל מונאדה רואה קצת מהעולם.

הוא חשב גם שהעולם נוצר הכי טוב שאפשר. רעיון זה עורר הרבה דיונים.

הוא חשב שתהליך המחשבה כולל גם דברים שקרובים לתת‑מודע. זאת אומרת שיש לנו מחשבות קטנות שלא תמיד שמים אליהן לב.

לייבניץ עשה הרבה רעיונות חשובים בהנדסה, בפילוסופיה ובמתמטיקה. רבים מהרעיונות שלו משמשים גם היום.