גומיה (צבא צרפת)

גומיה (בצרפתית: Goumier) היה כינוי לחייל מוסלמי מקומי ששירת ביחידות עזר (יחידות לא סדירות שסייעו בכוח הצבאי) במסגרת הצבא הצרפתי במרוקו בין 1908 ל‑1956. לעיתים המונח שימש גם לחיילים מקומיים ששירתו במושבות צרפתיות אחרות.

המילה מגיעה מהערבית של המגרב (qum), שפירושה "עמוד דום". מילה זו הצביעה גם על מבנה צבאי: "גום" הייתה יחידה של כ‑200 חיילים. שלושה או ארבעה גאומים היו ביחידה שנקראה "תבור". שלוש תבורות הרכיבו הקבצה בשם "גroupe". כל תבור כלל חיילים משבטים מקומיים, בהם השאוויה (Chaouia) מאזורי מרוקו שונים.

בראשית המאה ה‑20 הצרפתים גייסו חיילים מוסלמים מקומיים בעיקר למשימות שיטור ומשמירה, תחת פיקוד לא‑צרפתי. הם קיבלו תשלום ותנאים שהמריצו להצטרף. עם הזמן חלק מהיחידות צורפו לצבא הצרפתי והוצבו תחת פיקוד צרפתי רשמי.

בשנת 1956 יחידות הגומיה הועברו לצבא העצמאי של מרוקו.

במהלך מלחמת העולם השנייה שירתו גאומים במשלחת הצרפתית באיטליה (Corps Expéditionnaire Français en Italie, CEF), בראשות הגנרל אלפונס ז'ואן. מכלול יחידות ה"גום" הגיע לגודל של דויזיה, אך בלי כל המרכיבים הלוגיסטיים והארגוניים השגרתיים של דויזיה מלאה. הם נלחמו נגד הכוחות הגרמניים כחלק מהחיילות הצרפתיות באיטליה.

יש תיעודים ונטענים על מעשים אלימים נגד אוכלוסייה אזרחית באזורים כמו לאציו (1944), פרוידנשטאדט ושטוטגרט. מפקדי בעלות הברית הטילו צעדי משמעת קשים, כולל הוצאות להורג. פעולות אלה פסקו למעשה עם סיום המלחמה והחזרת הגומיה לבסיסיהם.

גומיה היה השם לחיילים מקומיים במרוקו שהצטרפו לצבא הצרפתי. הם היו מוסלמים. מוסלמי = מאמין באיסלאם.

"גום" הייתה קבוצה של כ‑200 חיילים. שלושה או ארבעה גומים יחד נקראו תבור. שלוש תבורות יצרו קבוצה גדולה יותר. החיילים באו משבטים שונים, כמו השאוויה.

הצרפתים גייסו אותם בראשית המאה ה‑20 למשימות שיטור. שיטור = שמירה על הסדר. הם קיבלו כסף ותנאים טובים יחסית.

בשנת 1956 הם הצטרפו לצבא של מרוקו העצמאית.

במלחמת העולם השנייה הם לחמו באיטליה כחלק מהכוחות הצרפתיים. המשלחת הובלה על ידי הגנרל אלפונס ז'ואן. אחר כך התגלו תלונות שהיו פגיעות כלפי אזרחים במקומות מסוימים. מפקדים עלו את העונשים, והדברים הופסקו אחרי המלחמה.