גיום דה מאשו

גיום דה מאשו (כ-1300, 1377) היה משורר ומלחין צרפתי בימי הביניים. יצירתו השפיעה מאוד על משוררים ומלחינים לאחריו, ביניהם ג'פרי צ'וסר.

מאשו נולד כנראה בסביבה של ריימס. הוא שירת כמזכיר אצל יוהאן הראשון, רוזן לוקסמבורג ומלך בוהמיה, בין 1323 ל-1346. במקביל כיהן ככומר וקנון בקתדרלות שונות. אחרי מות יוהאן המשיך לעבוד אצל אצילים ושליטים אחרים. הוא חי את שנותיו האחרונות בריימס, שם עסק בהלחנה ובהעתקת כתבי יד. יש המחזיקים כי פואמתו Le Voir Dit מתארת חוויה אישית שלו עם צעירה בשם פרון ד'ארמנטיר.

תפוקתו הלירית של מאشو כוללת כ-400 שירים. הוא השתמש רבות ב"צורות קבועות" (formes fixées), תבניות שיריות שחוזרות על עצמן. דוגמאות לכך הן הבלאדה (בלדה), הרונדו והווירלאי. רבים משיריו הם חיזורי אהבה לפי הנוסח של חצרות האצילים. חלק משיריו נכללים בתוך פואמות ארוכות שלו שנקראות dits, שבהן הוא משתף סיפורים ונקודות מבט אישיות. מאשו קבע שלשבילו כתיבת המילים קודמת להלחנה.

מאשו נחשב למלחין המפורסם של המאה ה-14. הוא כתב מוזיקה פוליפונית, מוזיקה של מספר קולות שרוצים יחד, ולא רק מנודיה אחת. בשיריו החילוניים הוא המשיך מסורת טרובדורית, אבל בפוליפוניה שלו הוא הביא חידושים. השילובים בין טקסטים בצרפתית ובלטינית במוטטים שלו יוצרים ניגודים בין מקודש לחילוני.

הרוב הגדול של יצירותיו הם חילוניות. מילים רבות מדברות על אהבה וחיזור. מאשו עבד בחמש סוגות עיקריות: לאי, וירלאי, מוטט, בלדה ורונדו. הוא שיכלל את המבנים הללו, ולעיתים השתמש בקדנצות ובמליסמות, עיטורים ארוכים על הברה אחת.

המיסה שלו "מיסה דה נוטר דאם" (המיסה של גברתנו) נחשבת לפריצת דרך. מיסה זו כתובה לכל הטקסט של המיסה ונקשרת כמובן לקתדרלת ריימס. זו אחת היצירות הראשונות שניתן לייחס למלחין יחיד כמכלול. חוקרים דנים אם המיסה היא באמת "מחזורית", כלומר אם כל הפרקים נועדו להיות יחידה אחת. בכל מקרה, המיסה השפיעה על המיסות המאוחרות יותר במאה ה-15.

גיום דה מאשו (כ-1300, 1377) היה משורר ומלחין מצרפת. הוא כתב שירים ומוזיקה לפני כ-700 שנים.

מאשו גדל ליד ריימס. הוא עבד אצל אדון חשוב בשם יוהאן. אחר כך חזר לריימס וכתב מוזיקה ושירה.

הוא כתב כמעט 400 שירים. הרבה שירים הם על אהבה. הוא השתמש בתבניות שיר שחוזרות כמו בלדות ורונדו. תבניות אלה הן כללים לשיר.

מאشو הלחין גם מוזיקה דתית וגם מוזיקה לחצרות. הוא כתב מוזיקה עם כמה קולות בו‑זמנית. זה נקרא פוליפוניה. פוליפוניה פירושה ששומעים כמה קולות יחד.

המיסה הכי מפורסמת שלו נקראת "מיסה דה נוטר דאם". מיסה (מילה מסובכת) היא שיר לטקס דתי. זו מאסה חשובה כי אפשר לשייך אותה ליוצר אחד.

עבודתו של מאשו השפיעה על משוררים ומלחינים רבים אחריו.