גת היא משטח גדול לדריכה של ענבים. דריכה פירושה ללכת על הענבים עם רגליים. כך מקבלים תירוש, מיץ הענבים.
הענבים נרוקנו על המשטח. המיץ זרם בתעלות לבור איגום. בדרך כלל דרכו יחפים כדי לא לשבור גרעינים. יש גת פשוטה עם משטח ובור. יש גת גדולה יותר עם כמה בריכות ותאים לאחסון.
ניסוי הראה שאם משאירים את הענבים לתסוס על המשטח, מקבלים יין נקי וטוב יותר. אם מעבירים מהר לבור עמוק, המיץ נעשה עכור וטעם ירוד. הסיבה היא שהחום מתאסף בתסיסה. על משטח פתוח החום מתפזר.
לפני שנים רבות היו בארץ הרבה גתות. בתקופה הביזנטית ייצרו שם הרבה יין. אחרי כיבוש מסוים רבות מהגתות נהרסו. היום יש שוב יין שמכינים במכונות, אבל אפשר לראות גתות ישנות בכפרים ובאתרי תיירות.
בספרי חז"ל כותבים איך היו אוטמים את הגת בזפת, חומר דביק, כדי שהמיץ לא יברח. את המיץ סיננו בבדים. לאחר מכן שמו אותו בחביות גדולות כמו "חצב". לפעמים גלגלו אבני רחיים כדי להוציא עוד מיץ, אך זה נעשה רק אחרי שפינו את התירוש, כדי לא להרוס את טעם היין.
הענבים נרוקנו על המשטח. המיץ זרם בתעלות לבור איגום. בדרך כלל דרכו יחפים כדי לא לשבור גרעינים. יש גת פשוטה עם משטח ובור. יש גת גדולה יותר עם כמה בריכות ותאים לאחסון.
ניסוי הראה שאם משאירים את הענבים לתסוס על המשטח, מקבלים יין נקי וטוב יותר. אם מעבירים מהר לבור עמוק, המיץ נעשה עכור וטעם ירוד. הסיבה היא שהחום מתאסף בתסיסה. על משטח פתוח החום מתפזר.
לפני שנים רבות היו בארץ הרבה גתות. בתקופה הביזנטית ייצרו שם הרבה יין. אחרי כיבוש מסוים רבות מהגתות נהרסו. היום יש שוב יין שמכינים במכונות, אבל אפשר לראות גתות ישנות בכפרים ובאתרי תיירות.
בספרי חז"ל כותבים איך היו אוטמים את הגת בזפת, חומר דביק, כדי שהמיץ לא יברח. את המיץ סיננו בבדים. לאחר מכן שמו אותו בחביות גדולות כמו "חצב". לפעמים גלגלו אבני רחיים כדי להוציא עוד מיץ, אך זה נעשה רק אחרי שפינו את התירוש, כדי לא להרוס את טעם היין.
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!
תגובות גולשים