דב (בוריס) גפונוב (20.2.1934, 25.7.1972) היה מתרגם יהודי-אוקראיני. מתרגם = אדם שמעביר טקסט משפה אחת לשפה אחרת. הוא תרגם מרוסית ומגאורגית לעברית.
נולד בחצי האי קרים ונמלט עם משפחתו לגאורגיה, לכותאיסי. אביו גויס לצבא האדום במהלך המלחמה, והקשר עמו נותק למשך שנים. בגאורגיה נשא אישה ממוצא גאורגי, נולדה בת, ובהמשך התגרשו.
את העברית למד בעיקר מקריאה ומהאזנה לקול ישראל, כי לא היה לו מילון זמין. בשנותיו האחרונות תרגם לעברית את הפואמה הגיאורגית הגדולה "עוטה עור הנמר" של שותא רוסתוולי. התרגום ראוי לציון משום שעבורו גם העברית וגם הגאורגית היו שפות נרכשות.
בעקבות התרגום זכה בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת ב-1969; זהו פרס לתרגומים מצטיינים. הוא לא הורשה לצאת מברית המועצות כדי לקבל את הפרס. עם זאת, התרגום עורר תגובות חמות בגאורגיה ועורר עניין בקרב יהודים מקומיים.
גפונוב היה בין החותמים על מכתב של פעילי עלייה ב־1969, שנשלח לגולדה מאיר ולועדת זכויות האדם של האו"ם. פרסום המכתב סייע לפתיחת דלתות לעליית יהודי גאורגיה מהשלטון הסובייטי.
לאחר שליחת המכתב מצבו הרפואי הידרדר. הוא קיבל היתר יציאה לישראל בזמן שהיה חולה, הוטס כשהוא שוכב באלונקה, ואושפז בבית חולים תל השומר. שהה שם חסר תנועה ודיבור כשנה עד מותו בקיץ 1972. הוא נקבר בבית העלמין בקריית שאול.
אהבתו לשפה העברית ניכרת במכתב שכתב לאברהם שלונסקי: "דעתי האיתנה היא שהעברית היא כלי כזה..."
עבודתו המרכזית היא התרגום של הפואמה הגיאורגית "עוטה עור הנמר" מאת שותא רוסתוולי. גפונוב שמר על מבנה השיר ועל המשקל המקורי. בו זמנית שילב אלמנטים מהמקרא ומהשירה העברית של ימי הביניים, וכך קישר את היצירה לתרבות העברית.
התרגום יצא לאור במרץ 1969, בעזרת אברהם שלונסקי. תמיכה כלכלית וחברתית מאיליה וסוניה באטונישוילי אפשרה לגפונוב להשקיע בעבודה.
לצד התרגום הגדול לא נרשמו יצירות רבות נוספות שהושלמו ופורסמו.
בכותאיסי הוקם אתר הנצחה על שמו ויש רחוב שנקרא על שמו. אינטלקטואלים גאורגיים, ובמיוחד הצייר מרדכי ג'נשוילי, פעלו להנצחת זכרו בארץ ובעולם.
דב (בוריס) גפונוב נולד ב־1934 ומת בשנת 1972. הוא היה מתרגם. מתרגם זה אדם שמעביר טקסט משפה לשפה.
כשהיה ילד נמלט עם משפחתו לגאורגיה. שם למד שפות והקשיב לקול ישראל כדי ללמוד עברית.
הוא תרגם לעברית פואמה גדולה בשם "עוטה עור הנמר" של שותא רוסתוולי. פואמה היא שיר ארוך.
על התרגום קיבל פרס חשוב ב־1969, אבל לא הורשה לצאת מברית המועצות כדי לקבל אותו.
הוא חתם על מכתב שביקש לאפשר ליהודים לגור בישראל. המכתב עזר ליהודים מביתו לעלות לישראל.
גפונוב חלה ונשלח לישראל כשהוא חולה. הוא אושפז בתל השומר ונפטר בקיץ 1972. הוא נקבר בקריית שאול.
התרגום שלו לשיר הגדול הזה זכה לשבח. הוא שמר על קצב ומבנה השיר והביא ממנו אלמנטים לעברית.
בכותאיסי יש אתר זיכרון על שמו ויש רחוב שנקרא על שמו.
תגובות גולשים