הטבח באודסה

במהלך קיץ־סתיו 1941 פלשה רומניה, בליווי כוחות גרמניים, לאזור אודסה שבחוף הים השחור. הכוח הרומני נתקע בהתנגדות חזקה והסיפורים על חילופי פיקוד רבים משקפים את הקשיים שבהתקפה. ב־16 באוקטובר 1941 נכנסו כוחות רומניה וגרמניה לעיר, ושלטונו של הצבא הוטל על האזור.

לפני המלחמה חיה באודסה קהילה יהודית גדולה של כ־180,000 איש. כאשר העיר נכבשה נשארו בה כ־80,000, 90,000 יהודים. רבים אחרים נמלטו או פונו. לאחר הכיבוש רוכזו יהודים בעיר ובמחנות ריכוז רומניים בסביבה.

ב־22 באוקטובר 1941 הופרה מערכת הביטחון בעיר בפיצוץ במפקדה הרומנית. מרשל יון אנטונסקו הורה על תגמול קשה: עונשים קולקטיביים נגד יהודים כאמצעי נקמה. מנהיגים רומניים השתמשו בהוראה זו כדי לבצע מעשי רצח המוניים.

במהלך הימים 22, 24 באוקטובר רוצחו אלפי יהודים. רוב הקורבנות נורו או הושמו בתוך מבני אחסון סגורים ואז הוצתו. יש הערכות שונות על מספר ההרוגים: 25,000, 34,000 באירועי הימים הללו בלבד, וסך הכל יותר מ־100,000 יהודים באזור שנרצחו במהלך הכיבוש.

לאחר מכן נערכו מעשי רצח נוספים. באוקטובר־דצמבר 1941 ובחורף 1942 הועברו והשמדו יהודים במחנות בסביבה, כולל בוגדנובקה ובגולטה. חלק מהניצולים נשלחו לגטו בסלובודה, שם התנאים היו קשים והיו קורבנות נוספים מקור קור ותנאים רעים.

(גטו, אזור בו כפו על יהודים לגור בנפרד, בתנאים גרועים.)

להיסטוריונים יש הבדלים במספרים ובגבולות האירוע, ולכן המונח "הטבח באודסה" יכול להתייחס לאירועים של 22, 24 באוקטובר או לטבחי ההשמדה הנרחבים יותר באזור טרנסניסטריה, בין הנהרות דניסטר ובוג.

לאחר המלחמה נערכו משפטים ברומניה נגד כמה מפקדים. גנרל ניקולאי מאצ'יצ'י נמצא אשם ונידון למוות, אך מאוחר יותר הומר עונשו למאסר עולם. נוספים נענשו בעונשי מאסר שונים.

באודסה הוצב שלט זיכרון לקורבנות. בשנת 2018 הופק סרט רומני שהתמקד באירועים אלה ונשלח כמועמד לפרס אוסקר.

בקיץ 1941 נכנסו לעיר כוחות רומניים וגרמניים. העיר נפלה ב־16 באוקטובר.

לפני המלחמה חיו באודסה המון יהודים. כשכוחות האויב הגיעו נשארו בה עשרות אלפים.

ב־22 באוקטובר 1941 התרחשה פיצוץ במטה הצבא. המפקדים החליטו לנקום ביהודים. בימים הבאים נרצחו אלפי אנשים בדרכים אלימות וקשות.

אנשים הוכנסו לבניינים נעולים ואז הוכו ופונו בדרכים מזעזעות. חלק גדול מהם לא שרד.

לאחר מכן נרצחו עוד יהודים במחנות ובמקומות אחרים. רבים הועברו לגטו רעוע בשם סלובודה. שם היו תנאים קרים וקשים.

(גטו, מקום שבו כפו על אנשים לגור בנפרד בתנאים רעים.)

אחרי המלחמה כמה מפקדים נדונו בבית משפט. אחד מהם, מאצ'יצ'י, נדון תחילה למוות והורשע.

בעיר הוצב שלט זיכרון לקורבנות. בשנת 2018 הופק גם סרט על האירועים.