הטיעון הטלאולוגי

הטיעון הטלאולוגי (ממילה העוסקת במטרה) הוא טיעון אפוסטריורי, כלומר מבוסס על ניסיון ותצפית. הוא טוען שיש בורא או מתכנן משום שהעולם והטבע נראים מסודרים ומכילים מורכבות שמרמזת על תכנון. טיעון זה מהווה יסוד לתיאוריית התכנון התבוני.

הטיעון הוא מן הוותיקים בפילוסופיה. כבר אצל אפלטון וקיקרו הופיעו רעיונות על סדר קוסמי שמרמז על תכנון. ביהדות נמצא רעיון דומה במדרש המיוחס לרבי עקיבא, ובימי הביניים הזכירו אותו גם גיבורי המחשבה כמו אבן פקודה.

תומאס אקווינס הציע גרסה בולטת בסומה תאולוגיה שלו, כשהוא טוען שדברים חסרי תבונה פועלים לעתים לקראת מטרה, ולכן חייב להיות כוח תבוני שמכוון אותם. דייוויד יום (David Hume) הציע גרסה מורכבת יותר, שבה היקום צומח וגדל לפי חוקים, ודימויו נוגע לרעיונות שנרקמו אחר כך בתורת האבולוציה. ויליאם פיילי הציע את הדימוי המפורסם של השעון בשדה: כשמוצאים שעון, סבירים שהוא מוצר של יוצר.

הטיעון ניתן לתמצות כך:
1. היקום מסודר.
2. קשה לדמיין שהוא הסתדר ללא כוונה או גורם תבוני.
3. לכן יש מתכנן.

מיכאל אברהם הציע ניסוח מתון יותר: מהניסיון שלנו, דבר מורכב מסודר בדרך כלל מעיד על גורם תבוני. הבעיה שנשאלת היא שבמקרה של המתכנן עצמו אין לנו ניסיון ישיר, ולכן הטיעון מתקשה להסביר את המקור שלו.

מבקרים טוענים שהמערכות בטבע אינן מכוונות מטרה אלא פועלות לפי חוקים פשוטים. דוגמא לכך היא הברירה הטבעית (מנגנון בחירה טבעית), שנותנת הסבר טבעי למתאמות ולמורכבות, ללא צורך בכוונה חיצונית.

יש דוגמאות של סדר שהתפתח ללא מתאם מרכזי. מערכות כלכליות גדולות נוצרות מעשרות אלפי אנשים שפועלים לפי אינטרסים אישיים, והן מסתדרות כאילו יש תכנון. כמו כן הועלתה התאוריה שאולי ישנם עולמות רבים, ולכן אחד מהם יצא 'מתאים' במקרה.

ריצ'רד דוקינס טוען שהאבולוציה יכולה להסביר את ההתאמות בלי תכנון תבוני. בספרו הוא מתאר את האבולוציה כמערכת של שלבים אקראיים ובחירה טבעית, כמו "השען העיוור" שנוצר בדרך ארוכה של שינויים קטנים.

חלק מהתומכים בתכנון תבוני משלבים רעיונות אבולוציוניים בטיעון שלהם. הם טוענים שסיכויי ההיווצרות של חוקי טבע מתאימים הם כה קטנים, עד שיש להסיק על מתכנן שקבע חוקים ראשוניים, גם אם הוא לא מתערב אחר כך.

ביקורת לוגית נוספת היא שאלמלאה טענה שכדאי להחיל אותה גם על הבורא, הבורא עצמו צריך מתכנן. זה מוביל לשרשרת אינסופית של מתכננים, ובעיית מי תכנן את המתכנן נשארת פתוחה.

הטיעון הטלאולוגי אומר: כשדברים בטבע נראים מסודרים, זה יכול להעיד על בורא או יוצר. אפוסטריורי זה אומר: מבוסס על ניסיון ותצפית.

חושבים עליו כבר שנים רבות. פילוסופים כמו אפלטון וקיקרו דיברו על זה. יש גם רעיונות בדת היהודית ובכתבים ישנים.

תומאס אקווינס, נזיר ופילוסוף, אמר שחפצים בטבע נראים כאילו פועלים למטרה. ויליאם פיילי השווה את השעון בשדה לראיה שיש יוצר, כי שעון הוא דבר שאנשים עושים.

הטיעון בקצרה:
1. היקום מסודר.
2. דברים מסודרים בדרך כלל נוצרו על ידי מישהו.
3. לכן יש מתכנן.

יש מי שאומרים שדברים מסודרים יכולים להיווצר לבד. דוגמה היא האבולוציה, שהיא הסבר טבעי לשינויים ולמנגנונים בחיות ובצמחים. דוגמה נוספת: מוצר פשוט כמו עיפרון נוצר על ידי הרבה אנשים בלי מנהל אחד שייצר הכול.

ריצ'רד דוקינס אמר שהאבולוציה פועלת בצעדים קטנים. כך נוצרת מורכבות בלי יוצר שיעשה הכול בבת אחת.

יש גם שאלה חשובה: אם משהו מורכב חייב יוצר, מי יצר את היוצר? זו שאלה שממשיכה לשאול.