היסטוריית ארץ ישראל ארוכה ומגוונת. המקום ישוב ברציפות מאז התקופות הפרה-היסטוריות והיה נתיב נדידה חשוב מאפריקה לשאר העולם. כבר באתרים העתיקים נמצאו עדויות לציידים-לקטים, לשליטה באש ולקבורות מאורגנות. בתקופת המעבר לחקלאות התפתחו כאן כפרים קבועים ובעלי מלאכה, ונוצרו ערים ראשונות.
ארץ ישראל נמצאת בקצה הדרום‑מערבי של הסהר הפורה (אזור פורייה במזרח התיכון). מצדיה הצפוני והמזרחי הרי גבוהים, ומצידה המערבי הים התיכון. האקלים המקומי והמים התלויים בגשם השפיעו רבות על חיי התושבים.
הכלכלה הייתה ברובה חקלאית: דגן, עצי פרי, צאן ובקר ודיג. לחופי הים התפתחו מלאכות כמו זכוכית וצבעי ארגמן. המיקום בין יבשות הפך את הארץ לנתיב מסחר חשוב, ולכן שליטה בדרכים הייתה אסטרטגית והובילה לעימותים בין אימפריות.
באתרים קדומים נמצאו כלי אבן של הומו ארקטוס ואחר כך של האדם המודרני. בתקופות המאוחרות יותר התפתחו תרבויות כמו הנאטופית, שבה הופיעו כפרים קבועים, בתים מאבן וקבורות מובחנות. בתקופה הנאוליתית (תחילת החקלאות) בויתו צמחים ובעלי חיים והחלו להשתמש בחרס.
הכלקוליתית והברונזה היו תקופות של חקלאות, תעשייה ראשונית ועיור. בסוף האלף הרביעי לפנה"ס החלו להיווצר ערים קטנות, שהתרחבו בהדרגה לערי-מדינה וסחר עם מצרים והסהר הפורה.
בברונזה התפתחו ערים ותחומי השפעה חיצוניים. בסוף הברונזה ואצל תחילת הברזל הגיעו לעתים עמים חדשים כמו הפלשתים. בתקופת הברזל התגבשו במרחב ממלכות, ובהן ישראל ויהודה.
בתקופה זו התקיימו ממלכת ישראל בצפון וממלכת יהודה בדרום. המחקר חלוק לגבי היווצרותן של הממלכות והיקפן, אך ברור שהאזור עבר עליות ומורדות פוליטיות רבות. הממלכה הצפונית נכבשה על ידי אשור במאה ה‑8 לפנה"ס, ותושביה הוגלו. יהודה המשיכה כיחידה מדינית עד כיבוש בבל וגלות ב‑586 לפנה"ס, כאשר ירושלים ובית המקדש נהרסו.
בין 604, 539 לפנה"ס הארץ היתה תחת שליטת בבל. ב‑539 כבש כורש מלך פרס את בבל ואפשר חלק מהגולים לשוב ולבנות את בית המקדש. בתקופה הפרסית היתה לאוטונומית יחסית, אם כי בשטח קטן יחסית.
ב‑332 לפנה"ס נכבשה הארץ על ידי אלכסנדר מוקדון. בעקבות פירוק האימפריה ההלניסטית, שלטו כאן בית תלמי ואז בית סלאוקוס. מרד המכבים הוביל להקמת השלטון החשמונאי, תקופה של עצמאות יהודית וצמיחה מדינית וכלכלית.
בשנת 63 לפנה"ס נכנסה רומא לפעולה. הורדוס שלט ומיד אחריו התקיימו נציבים רומיים. חיי הקהילה היהודית השתנו בעקבות מרידות כמו המרד הגדול (66, 70) וחורבן בית המקדש השני. לאחר מרד בר‑כוכבא (132, 135) התרחבה הגלות היהודית והחיים הדמוגרפיים השתנו. בימיי קונסטנטינוס (המאה ה‑4) התחזקה הנצרות וקמה פעילות נוצרית נרחבת בארץ.
בערך במאה ה‑7 נכבשה הארץ בידי הערבים המוסלמים. במשך מאות שנים שלטו שושלות שונות. ב, 1099 כבשו הצלבנים את ירושלים והקימו ממלכה ציונית־נוצרית, אך זו ירדה בסוף המאה ה‑13. הממלוכים שלטו אחריהם, חיזקו ערים מסוימות ופיתחו מסחר, אך גם הגבילו את מעמד המיעוטים הדתיים.
ב‑1517 נכבשה הארץ על ידי האימפריה העות'מאנית. במאה ה‑19 עלתה חשיבותה של הארץ בעיני כוחות אירופיים. יהודים החלו לעלות בגלים, והיישוב היהודי גדל. אחרי מלחמת העולם הראשונה קיבל הבריטים מנדט לשליטה בארץ.
במנדט הבריטי גדלה העלייה היהודית והוקמה תשתית כלכלית וחברתית. מתיחויות בין ערביי הארץ, היהודים והבריטים הובילו לעימותים ולבסוף להחלטת האו"ם על חלוקה ב‑1947. ב‑1948 הוקמה מדינת ישראל. מאז התקיימו מלחמות ועימותים אזוריים, תהליכי שינוי דמוגרפיים ופוליטיים, כולל מלחמות 1956, 1967 (ששת הימים), 1973 (יום הכיפורים), סכסוכים במאה ה‑21 ועימותים עם ארגונים פלסטיניים ועם שכנות.
ארץ ישראל מיושבת מאוד זמן. כבר בתקופות קדומות עברו כאן אנשים מאפריקה ושם הותירו כלים וקברים.
הארץ יושבת בקצה של מקום גדול בשם סהר הפורה. יש פה הרים, מדבר וים.
אנשים כאן הקימו כפרים וערים והחלו לגדל תבואה ולגדל בעלי חיים. היו כאן ערים קטנות שקשרו מסחר עם מצרים והמזרח.
במאה ה‑1 לפני הספירה היו כאן שתי ממלכות חשובות: ישראל בצפון ויהודה בדרום. האשורים כבשו את ישראל והגלו רבים מתושביה.
ב‑586 לפנה"ס כבשו הבבלים את ירושלים והגלה תושבים. מאוחר יותר פרס אפשר לחלק מהגולים לשוב ולבנות את הבית.
אלכסנדר מוקדון כבש את הארץ. אחר כך היו כאן שליטים יוונים. מרד החשמונאים החזיר עצמאות חלקית ליהודים לזמן מה. הרומאים הגיעו ולבסוף החריבו את בית המקדש בשנת 70.
במאה ה‑7 כבשוה ארצות ערב. במאה ה‑11 הגיעו הצלבנים וכבשו חלקים. הממלוכים שלטו אחרי זה ובנו ערים ומבנים.
משנת 1517 שלטו הטורקים העות'מאנים. במאה ה‑20 באו הבריטים לנהל את הארץ בתקופת המנדט.
ב‑1948 הוקמה מדינת ישראל. מאז התקיימו מלחמות ועימותים גדולים ושינויים רבים באוכלוסייה ובגבולות.
תגובות גולשים