היסטמין

היסטמין (Histamine) הוא תרכובת אורגנית, נגזרת של אימידזול (קבוצת מולקולות עם טבעת חנקן). הוא מעורב בתגובות מקומיות של מערכת החיסון.

היסטמין מרחיב כלי דם ומכווץ שריר חלק, למשל בריאות. בהתקף אלרגיה או באסתמה משתחרר היסטמין בעודף. תרופות אנטיהיסטמיניות (חוסמות את פעולת ההיסטמין) מפחיתות תסמינים אלרגיים.

השם הכימי הוא 2-4-אימידזוליל-אתילאמין ונוסחתו C5H9N3. היסטמין נוצר בתא כאשר מבצעים דקרבוקסילציה של חומצת האמינו היסטידין, דקרבוקסילציה פירושה הורדת קבוצת פחמן-דו-חמצני. התהליך מואץ על ידי אנזים בשם L-היסטידין דקרבוקסילאז (אנזים = חלבון שמזרז תגובות כימיות). בכמה הרעלות מזון נגרמת המרה של היסטידין להיסטמין.

שחרור היסטמין קשור לדלקת ולקימוץ שריר חלק. היסטמין משתחרר בעיקר על ידי תאים שמאחסנים היסטמין בתוכם (תאי פיטום) כשהם עוברים דגרנולציה, שחרור תכולתם לאחר קישור של אלרגן לנוגדני IgE (IgE הוא סוג של נוגדן, חלבון המזהה אלרגנים).

היסטמין משפיע גם על ייצור חומצת הקיבה ויכול לפעול כמוליך עצבי במוח. ברמות נמוכות בדם הגוף מרגיש יותר תשוש ועייף; לכן אנטיהיסטמינים מסוימים גורמים ישנוניות.

השפעת היסטמין עוברת דרך קולטני היסטמין, שהם משפחות רצפטורים שמתווכות את האפקטים השונים.

ברפואה משתמשים בהיסטמין לבדיקת רגישות: נותנים היסטמין ובודקים אם הוא גורם להפרעה בתפקוד הריאות והנשימה.

היסטמין (Histamine) הוא חומר שנוצר בגוף. הוא עוזר למערכת החיסון להגיב.

היסטמין מרחיב כלי דם ומכווץ שריר בריאות. כשיש אלרגיה או אסתמה, משתחרר יותר היסטמין.

היסטמין נוצר מחומצת אמינו שנקראת היסטידין. חומצת אמינו היא חלק מחלבונים בגוף.

היסטמין משוחרר מתאים שיודעים לאחסן אותו. הוא גם שולט בכמות חומצת הקיבה ויכול להשפיע על הערנות.

כשהיסטמין בדם יורד, אנשים מרגישים עייפים. תרופות שנקראות אנטיהיסטמינים חוסמות את ההיסטמין ולעתים גורמות לישנוניות.

ברופאים משתמשים בהיסטמין בבדיקה כדי לראות אם יש בעיה בנשימה או בריאות.