"הלכות פסוקות" הוא חיבור הלכתי מתקופת הגאונים. הלכתי פירושו שעוסק בהלכות, כללי דת ומעשה. החיבור נחשב לספר ההלכות הראשון שנכתב אחרי התלמוד.
בזמן מוקדם יוחס הספר לרב יהודאי גאון (757, 761), ראש ישיבת סורא. יש מי שמפקפק בכך ומייחסים אותו לתלמידו, רב נטרונאי בר חביבאי.
החיבור נכתב חצי בעברית וחצי בארמית בבלית. המבנה שלו נושא נושא ועוקב ברובו אחרי סדר התלמוד הבבלי. תוכנו מתמקד בהלכות שנוהגו אחר חורבן בית המקדש בחוץ לארץ. שיטת העבודה היא קיצור סוגיות תלמודיות ולעיתים עריכה מחדש שלהן, עם הוספת מסורות פרשניות ופסיקתיות, כלומר מסורות של פסקי הלכה קדומים.
בימי הגאונים הספר היה נפוץ מאוד. חוברו לו קיצורים ותרגומים לעברית ולערבית. במרוצת ימי הביניים תפוצתו הצטמצמה, כנראה בגלל עליית הפופולריות של הספר "הלכות גדולות" שהופיע אחריו.
החיבור נודע מחדש במודרנה דרך כתב יד של תרגום לעברית בספריית בודליאנה באוקספורד, שהודפס בשנות ה־80 של המאה ה־19 תחת השם "הלכות ראו" (על שם הפסוק הפותח). רק לאחר מכן נמצא כתב יד של המקור בתימן, שיצא לאור בשנת תשי"א, אך גם הוא לא שלם.
מהדורות מודרניות שלמות הוצאו לאחרונה: השלמות מחיבור מכי"ר ששון פורסמו בשנת תשע"ד על ידי ד"ר יהונתן עץ חיים (מוסד הרב קוק). מהדורה מלאה בארבעה כרכים בעריכתו של ד"ר עץ חיים הושלמה בשנת תשע"ט על ידי מוסד הרב קוק.
"הלכות פסוקות" הוא ספר ישן על הלכות. הלכות הן כללים של החיים הדתיים.
ספר זה נכתב בתקופת הגאונים. גאונים הם חכמים שחיו לפני הרבה שנים. רבים אמרו שהסופר הוא רב יהודאי גאון. אחרים אמרו שזה נכתב על ידי תלמידו רב נטרונאי.
הספר כתוב חצי בעברית וחצי בארמית. הוא מסודר לפי נושאים, כמו בתלמוד. התוכן דן בחוקים שחלו אחרי חורבן בית המקדש.
בזמן הגאונים הספר היה מפורסם. עשו לו קיצורים ותירגומים לשפות אחרות. אחר כך הוא הפך פחות נפוץ.
בעידן החדש נמצאה תחילה תרגום לעברית בספריית בודליאנה. הוא הודפס בסוף המאה ה־19 ושמו היה "הלכות ראו". כתב יד של המקור נמצא בתימן ויצא לאור בשנת 1951. מהדורות משוחזרות וחדשות יצאו בשנים האחרונות על ידי מוסד הרב קוק.
תגובות גולשים