המטבח הים-תיכוני

המטבח הים תיכוני הוא מונח כללי שמתאר את המאכלים ושיטות ההכנה של ארצות אגן הים התיכון. המדינות באזור השפיעו זו על זו, ולכן נוצרו עקרונות משותפים ומטבח עם מאפיינים דומים.

השלישייה הים-תיכונית = שמן-זית, חיטה וגפן. שמן הזית משמש לטעם ולאפייה. חיטה היא בסיס ללחם, פסטה וסולת. גפן מסמלת יין וענבים. מעבר לזה המטבח כולל דגים, בשר כבש, תבשילי בשר ועגבניות. משקאות אלכוהוליים על בסיס אניס (תבלין בעל טעם דומה לליקריץ) נפוצים גם הם. המטבח גמיש, עשיר בירקות ומשתנה לפי אזור.

בחלקים רבים מגדלים עזים וכבשים, והמנות עם בשר זה נפוצות. גם דגים ופירות ים חשובים, אם כי חלק מהדגים מיובאים בגלל מגבלות דיג.

רעיון המטבח הים-תיכוני הוצע לראשונה על ידי אליזבת' דייוויד בספרה מ-1950. היא הגדרה אותו כ"בישול של חופי אגן הים התיכון" והצביעה על אזורים מסוימים כחלק ממנו.

דייוויד והתוניסאי מוחמד יאסין אסיד קשרו את גבולות המטבח לתפוצת עץ-הזית. עץ הזית תואם להשפעות הגאוגרפיות והאקלים על האוכל.

מוצא עץ הזית הוא בפרס או במסופוטמיה לפני כ-6,000 שנים. הוא התפשט לאסיה הקטנה, ללבנט ולכרתים כבר בעידן הברונזה. רוב תוצרי הזית מיועדים לייצור שמן, כ-90% מהיבול. מדינות המייצרות הכי הרבה שמן-זית כוללות ספרד, איטליה ויוון, לצד מדינות נוספות בצפון אפריקה ובמגרב. צריכת שמן הזית גבוהה במיוחד במרחב זה; ב-2014 יוון הובילה בצריכה הממוצעת לאדם.

החיטה בויתה בסהר הפורה לפני כ-10,000 שנים. אהרון אהרונסון זיהה ב-1906 את "אם החיטה", שהיא חיטת הבר שממנה התפתחה החיטה התרבותית. בחרישה ובבחירה מלאכותית נוצרו גרעינים גדולים יותר. החיטה התפשטה בכל אגן הים התיכון כבר סביב 5,000 לפנה"ס, והייתה בסיס ללחם ברומא העתיקה. מוצרי חיטה נפוצים במטבח הם פסטה, קוסקוס ובורגול. גם מתוקים מקומיים, כמו הגלאקטובורקו היווני וחלבה מקומית, נעשים מחיטה וחלב.

במקומות כמו הלבנט המטבח העות'מאני גם השפיע; גריל, פיתה ופלאפל הם מאכלים פופולריים באזור.

המטבח הים תיכוני הוא קבוצת מאכלים ממדינות סביב הים התיכון. המדינות השונות לימדו זו מזו להכין אוכל.

הדברים החשובים ביותר הם שמן זית, חיטה וגפן. שמן זית הוא שמן שמופק מהזית. חיטה היא דגן שמכינים ממנו לחם ופסטה. גפן היא הצמח שנותן ענבים.

אוכלים הרבה דגים ופירות ים. גם בשר כבש ותבשילים עם עגבניות נפוצים. יש ירקות רבים ומנות שונות לפי מקום.

עץ הזית גדל כאן אלפי שנים. מקורו בפרס או במסופוטמיה, לפני בערך 6,000 שנים. מרבית התוצרת הופכת לשמן זית. כמה מדינות גדולות בשמן הן ספרד, איטליה ויוון.

החיטה בויתה בסהר הפורה לפני כ-10,000 שנה. זה גרם לאנשים לאפות לחם. מהמילה חיטה עושים גם קוסקוס ובורגול. במטבח יש מתוקים כמו בורק חלב יווני וחלבה.

במקומות כמו הלבנט אוהבים מאוד פיתה ופלאפל על הגריל.