הנבואה במסורת ישראל


נבואה היא מצב שבו אדם מקבל הודעה מאלוהים. אדם כזה נקרא נביא.


בתורה כתוב שהנבואה נולדה אחרי הר סיני. ה' לא דיבר שוב ישירות אל כל העם, ולכן שלח נביאים.


משה קיבל נבואה בצורה ברורה מאוד. אחרים קיבלו נבואה פחות ברורה.


לפעמים נבואה באה פתאום, כמו למשה בסנה. לפעמים אנשים התאמנו לכך בקבוצות של "בני נביאים".


חז"ל אמרו שלא כל אחד יכול להיות נביא. דור שלם צריך להיות ראוי לקבל נבואה.


הרמב"ם אמר שנביא צריך להיות חכם, לשלוט על רגשותיו ולדמיין טוב. כך יוכל לקבל נבואה טובה יותר.


ניסים לא תמיד מראים שמישהו נביא אמיתי. נבואה אמיתית מתגשמת כפי שנאמר. נביא לא יכול להורות לעבוד אלילים או לשנות את התורה.


מסורת אומרת שהנבואה פסקה אחרי הנביאים חגי, זכריה ומלאכי. רבים מאמינים שהיא תחזור בעתיד.


נביא שקר הוא מי שטוען שהוא מדבר בשם ה' אך טועה, או שאומר לעבוד אלילים.


בדברי ההכרזה כתוב שהמדינה נשענת גם על חזון נביאי ישראל.

תגובות גולשים

התגובה תפורסם באתר לאחר אישור המערכת

עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!