בנושא הדת היהודית, נבואה היא דרך שבה האל מתקשר עם בני אדם. נבואות הכתובות בתנ"ך השפיעו עמוקות על דמות עם ישראל.
בספר דברים מסבירים שנבואה בישראל נמשכת ממעמד הר סיני. ה' הבטיח להקים נביאים כי עם ישראל כבר לא ישמע את קולו ישירות.
המקרא מבחין בין דרגת הנבואה של משה לבין הנביאים שביום אחריו. משה קיבל נבואות "פנים אל פנים", כלומר בצורה ברורה וישירה. הרמב"ם טען שההבדל הוא מהותי: דיבורו של משה הוא נבואה עליונה, ושאר הנביאים שונים במהות. מפרשים אחרים, כמו הרמב"ן, טוענים שגם שאר הנביאים קיבלו את דבר ה' ישירות, אך פחות באופן ברור.
המסורת חז"ל משתמשת בדימויים כדי להסביר זאת: כל הנביאים נסתכלו ב"מראה שאינה מאירה", בעוד משה ב"מראה המאירה". יש הסברים שמסבירים שנביאים קיבלו חזון דרך מלאך או דרך הדמיון הפנימי שלהם, בעוד משה לא נזקק לכך.
התנ"ך מראה שנבואה יכולה לבוא במפתיע, כמו למשה בסנה או לשמואל בילדותו. מצד שני היו גם קבוצות של "בני נביאים" שהתאמנו על מצבי התעלות רוחנית. לעיתים נביאים הוקדשו מילדותם, ולעיתים נבחרו פתאום מעבודתם, כמו עמוס. גם בני עמים אחרים יכלו להתנבא, למשל בלעם.
חז"ל אמרו שלא כל אדם ראוי לנבואה, ושזמן הדור משפיע על האפשרות לקבל נבואה. הם קבעו שהשכינה (נוכחות אלוהית) שורה על אדם שהוא חכם, גיבור, עשיר ועניו, פירושים שהוגדרו כמידות מוסריות ורוחניות.
הרמב"ם הדגיש כי טהרת המידות והמעלות השכליות נחוצות לנבואה. הנביא צריך חכמה, שליטה ביצר ותודעה דמיונית מפותחת. ככל שתיקון המידות והשכל של האדם טובים יותר, כך דרגת הנבואה גבוהה יותר.
חלק מהמפרשים ראו קשר בין הנבואה לארץ ישראל. רש"י, רמב"ן ואחרים דנו ברשימות הנביאים ובמיהם נחשבים כ"הנביאים שהתנבאו לישראל".
הוגים מודרניים כמו הראי"ה קוק חשבו שצריך לפתח דמיון כדי לחדש נבואה בעידן המודרני. הרב דוד כהן פיתח שיטה שמנסה להכין אנשים לנבואה דרך הקשבה והיגיון שמעתי.
בתנ"ך מופיעים נביאים שעשו נסים, אבל הרמב"ם סבר שניסים אינם מבחן סופי לאמיתות נביא. מבחן אמיתי הוא עד כמה הנבואה מדויקת ומתממשת במלואה. כמו כן, נביא אמיתי לא יכול להכשיר עבודה זרה, לשנות את התורה או להוסיף ולגרוע ממנה.
לפי המסורת הנבואה פסקה לאחר דור הנביאים האחרון: חגי, זכריה ומלאכי. ההפסקה מיוחסת לסיבות שונות בקרב חכמים: מצב רוחי רע, חוסר טהרה מוסרית או אירועים היסטוריים. יוספוס הזכיר תקופה בזמן ארתחששתא כרגע שבו נודע שהנבואה פסקה, אך התאריכים אינם מוסכמים.
הרמב"ם אמר שהפסקת הכלים לנבואה נבעה מעצלות מוסרית. רבים מאמינים שנבואה תחזור בימות המשיח.
חז"ל דיברו על מספר מוגדר של נביאים שכתוב עליהם בתנ"ך (כמו ארבעים ושמונה), אך ציינו שכולל היה הרבה יותר נביאים. מפרשים שונים ניסו למנות את שמותיהם, והתוצאות משתנות בין תקופות ומחברים.
התורה מחייבת לשמוע לדברי נביא בהלכות מסוימות, גם כשזו הוראת שעה. עם זאת יש מגבלות ברורות: יש לדחות כל הוראה המובילה לעבודה זרה, וכל הוראה שמוסיפה או מחליפה מצוות מן התורה. יש מחלוקות בין פרשנים בשאלות של פסקי דין בנפש, אבל ההלכה נזהרת לא לאפשר פגיעה חמורה ללא סמכות ברורה.
בספר דברים מוגדרים נביאי שקר, מי שמדבר בשם עבודה זרה או טוען דבר בשם ה' שלא נצטווה עליו. הרמב"ם הוסיף שנביא שקר הוא מי שמכחיש את נבואת משה, משנה את התורה, או שנבואתו לא התגשמה.
הנבואות מוזכרות בנוסח הכרזת המדינה, כבסיס לרעיונות החירות, הצדק והשלום "לאור חזונם של נביאי ישראל".
נבואה היא מצב שבו אדם מקבל הודעה מאלוהים. אדם כזה נקרא נביא.
בתורה כתוב שהנבואה נולדה אחרי הר סיני. ה' לא דיבר שוב ישירות אל כל העם, ולכן שלח נביאים.
משה קיבל נבואה בצורה ברורה מאוד. אחרים קיבלו נבואה פחות ברורה.
לפעמים נבואה באה פתאום, כמו למשה בסנה. לפעמים אנשים התאמנו לכך בקבוצות של "בני נביאים".
חז"ל אמרו שלא כל אחד יכול להיות נביא. דור שלם צריך להיות ראוי לקבל נבואה.
הרמב"ם אמר שנביא צריך להיות חכם, לשלוט על רגשותיו ולדמיין טוב. כך יוכל לקבל נבואה טובה יותר.
ניסים לא תמיד מראים שמישהו נביא אמיתי. נבואה אמיתית מתגשמת כפי שנאמר. נביא לא יכול להורות לעבוד אלילים או לשנות את התורה.
מסורת אומרת שהנבואה פסקה אחרי הנביאים חגי, זכריה ומלאכי. רבים מאמינים שהיא תחזור בעתיד.
נביא שקר הוא מי שטוען שהוא מדבר בשם ה' אך טועה, או שאומר לעבוד אלילים.
בדברי ההכרזה כתוב שהמדינה נשענת גם על חזון נביאי ישראל.
תגובות גולשים