הנודדת

הנודדת הייתה יחידה ניידת של ארגון "ההגנה" שפעלה בעיקר בתקופת המרד הערבי הגדול (1936, 1939). "ההגנה" הוא ארגון ההגנה של היישוב היהודי בארץ. כבר ב-1933 הוקמו יחידות נודדות בעמק הירדן, בעמק יזרעאל ובתל אביב. לחברים נבחרו אנשים שעברו אימונים צבאיים, וניידותם הייתה במכוניות פרטיות ובאופנועים של החברים.

במהלך מאורעות תרצ"ו, תרצ"ט, אחרי שהתגברו מעשי ההצתה והביזה, הוחלט להקים יחידה מחתרתית ניידת בשם "הנודדת" שתתקוף באופן ממוקד פורעים. המנהלים הראשיים היו יצחק שדה ואליהו בן חור. היחידה החלה לפעול ב-1936 בירושלים והסביבה. זו הייתה קבוצה קטנה של לוחמים שפעלו בלילות, התרומו מארב מעבר לגדרות היישובים ויצאו גם לכפרים שנתנו מחסה לפורעים.

פעולות הנודדת היו שלב מעבר מהגנה פסיבית לפעולה אקטיבית שנקראה "היציאה מן הגדר", יציאה מחוץ לגבולות היישוב לפעולה. חברי היחידה רכשו ניסיון בשדאות (פשיטות ולוחמה שדה) ובקרבות. הנודדת היוותה מבשר לפלוגות השדה ולחיל השדה של ההגנה, והיתה למעשה יחידת הקומנדו הראשונה של ההגנה ולימים של צה"ל.

הנודדת הייתה קבוצה ניידת של "ההגנה" שפעלה בשנים 1936, 1939. "ההגנה" הוא ארגון שעזר להגן על יישובים.

כבר ב-1933 היו יחידות ניידות בעמק הירדן, בעמק יזרעאל ובתל אביב. החברים שביחידות עברו אימונים. הם נסעו במכוניות אישיות ובאופנועים.

במהלך המהומות היו הצתות וביזה. "ההגנה" הקימה את הנודדת כדי לעצור את הפורעים. המפקדים היו יצחק שדה ואליהו בן חור. הנודדת פעלה בלילות. החברים ערכו מארבים מחוץ ליישובים. הם יצאו גם לכפרים שנתנו מחסה לפורעים.

הנודדת עברה מהגנה שתחכה במגורים לפעולה שנועדה לצאת החוצה. הם למדו לבצע פשיטות ולעמוד בקרבות. בהמשך היא היתה יחידת קומנדו ששינתה את צורת ההגנה.