הנצה

הנצה היא תהליך ביולוגי עם שתי משמעויות שונות. הראשונה היא צורת רבייה אצל בעלי חיים חסרי-חוליות. השנייה קשורה לחלוקת תאים וליצירת ממברנות ואברונים בתא.

הנצה היא צורת רבייה אל-זוויגית (לא דורשת זכר ונקבה) וא-סימטרית (הצאצא לא נוצר מחלוקה שווה). בזמן הנצה צומח ניצן על ההורה באותו אתר של חלוקת תאים. הניצן נשאר מחובר עד שהוא בוגר, ואז ניתק ועוזב, ומשאיר רקמה צלקתית. כיוון שהרבייה היא אל-מינית, הצאצאי זהים גנטית להורה.

אורגניזמים כמו הידרה משתמשים בתאים בעלי יכולת התחדשות כדי ליצור ניצנים. אצל הידרה הניצן גדל בגלל חלוקות תאים באותו מקום, ולאחר מכן מתנתק והופך לאינדיוידואל חדש.

הנצה פנימית, שנקראת אנדוגניה, מתרחשת אצל טפילים כמו Toxoplasma gondii. בתהליך זה שני תאי-בת נוצרים בתוך תא האם, ולפני החלוקה הם מפרקים חלקים מתא האם. אנדופוליגניה היא מקרה שבו תא אחד מחלק את עצמו למספר אורגניזמים בבת אחת.

בבעלי חיים רב-תאיים, צאצאים יכולים להתפתח כגידולים על ההורה. מינים שמתרבים כך כוללים אלמוגים, ספוגיים, תולעים שטוחות ולארוות. אצל נבוביים כמו הידרה ניצן יכול להתנתק ולהפוך ליצור עצמאי, או להישאר וליצור מושבה, כפי שקורה באלמוגים.

דוגמה נוספת: מדוזה יכולה להתרבות אל-מינית באמצעות הנצה בשלב הפוליפ שלה.

בתאים מסוימים יש חלוקה בעזרת הנצה. למשל השמר Saccharomyces (השמר המשמש לאפייה) יוצר תא בת קטן מתא האם. גם בתא מתרחשת העברה של אברונים וחומרים בתוך בועיות (וזיקולות) שנוצרות בחלקים של התא, והן נחשבות צורת הנצה של מרכיבים תאיים.

בסדרת הדבוראים יש מקרים של הנצה ליצירת מושבה חדשה. אצל Apis dorsata תועדו מקרים נדירים שבהם קבוצת פועלות עברה ויצרה קן חדש ליד הישן. אצל נמלת האש הקטנה Wasmannia auropunctata, באזורים שאליהם פלשה כמו ישראל, מושבות חדשות נוצרות בדרך כלל בהנצה ולא באמצעות מעוף כלולות.

בווירולוגיה הנצה היא דרך שבה נגיפים עטופים רוכשים את המעטפת שלהם. הנגיף יוצא מתא המאחסן על ידי תפיחה מהממברנה של התא וסגירת הוויריון, וכך מקבל מעטפת ממברנלית.

הנצה קיימת בקבוצות מיקרוביאליות שונות ומופיעה בתרבויות של פרוקריוטים ואאוקריוטים מסוימים.

בצמחים הניצן יכול להינתק מהצמח ההורי ולגדול לצמח חדש. בחקלאות המונח "הנצה" משמש גם לתיאור פעולה של הרכבת חלק מצמח על צמח אחר (הרכבה, כלומר גזעון/הדבקה).

הנצה היא דרך שבה יצור חדש גדל מתוך היצור ההורי. ניצן הוא גידול קטן על ההורה. כשהניצן בוגר, הוא ניתק ועוזב.

הנצה היא רבייה בלי זכר ונקבה. כלומר לא צריך להזדווג בשביל ליצור צאצא.

בעלי חיים קטנים כמו הידרה, אלמוגים וספוגיים יוצרים ניצנים. אצל הידרה הניצן גדל על הגוף ונופל כשרוצה לחיות לבד.

יש גם הנצה פנימית. זה קורה אצל טפילים כמו Toxoplasma. שם שתי יחידות זעירות נוצרות בתוך תא האם ואז יוצאות ממנו. לפני זה הן מפרקות חלקים מתא האם בעדינות.

גם תאים יכולים להתחלק בהנצה. לדוגמה שמר (השמר שאופים) יוצר תא קטן מתא גדול.

נגיפים עטופים מקבלים את המעטפת שלהם בדרך של הנצה. הם יוצאים מתוך ממברנת התא וחברים אליה מעטפת.

בצמחים ניצן יכול להיפרד מהצמח ולגדול לצמח חדש. בחקלאות משתמשים גם ב"הנצה" כדי לחבר חלק של צמח לצמח אחר. זה עוזר לגדל עצים ופירות מיוחדים.