השומרונים בהלכה

בהלכה נקבע לשומרונים, שנקראים בספרות חז"ל גם כותים, מעמד מיוחד. הם נחשבים לצאצאים של מי שהתגרו (התגיירו, קיבלו על עצמם את היהדות) אך לא ויתרו על עבודת אלילים, ולכן נחשבו מרוחקים מהיהדות.

על פי המקרא, אחרי גליית ממלכת ישראל ישב סנחריב מלך אשור חלק מאוכלוסיית אשור בשומרון. התושבים החדשים סבלו ממכת אריות. אז הגיע אליהם כהן מבני ישראל והורה להם את חוקי ה' (משפטי ה'). מאז היו יראים את ה' אך גם עובדים את אלוהיהם. כלומר, לפי המקרא הם קיבלו חלק מהתורה אך שמרו גם על פולחן מקומי, ולכן הגירתם לא נחשבה לגיור מלא.

מדרש ומסורות נוספות מסבירות שאחרי הגלות הגיעו אליהם מגורים ואנשים שניסו ללמדם תורה. בתקופת עזרא ונחמיה נוצרו עימותים: השומרונים ניסו לעצור את חידוש עבודות המקדש ופגעו באיחוד הקהילה. חז"ל מספרים שהם ניסו גם לשבש את קביעת ראש החודש על ידי הדלקת מסרים (משואות) בזמנים לא נכונים.

עם זאת, לאורך השנים השומרונים נזכרים כמי ששמרו חלק מהמצוות. היו מצוות שהחזיקו בהם אפילו יותר מאשר חלק מישראל.

לפי כמה מדרשים, הוטל חרם על הכותים. מסופר שנאספו אנשי הקהילה והוכרזו כנגדם איסורים, בעקבות החשש שהם אינם מקבלים את ההלכה כהלכה.

רש"י טען שהשומרונים לא כוונו לקבל אמונה ומצוות כיהודים, אלא קיבלו זאת במחשבה שמשלבים את עבודת ה' עם עבודה זרה. לכן הם נחשבו שלא התגיירו לגמרי. יש דעות אחרות בתלמוד שטוענות שהם כגויים גמורים, אך גם אלו מצביעות על ספקות לגבי קבלת המצוות בלב שלם.

הרמב"ם בדק את המצב וקבע כי בתחילה נדמה היה שהם מקפידים על מצוות, עד שבחינה הראתה שהם מקדשים בהר גריזים ומחזיקים בפרקטיקות שנחשבו כעבודה זרה, כולל דמות (פסל). בעקבות הבדיקה הם הוכנסו למעמד נמוך אף יותר מהגויים בכל הנוגע לגיור ולהלכה.

במאה העשרים הרב אברהם יצחק הכהן קוק ניחש שאולי הכותים אמרו במפורש בקבלתן שהם משלבים את שם ה' עם אלוהיהם. הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג טען שאם עם שלם התגייר והוא נשמר כבעל פולחן זר, סביר להניח שהכוונה המקורית בעת ההתגיירות לא הייתה לשם שמים. זאת לשם הבנת המעמד ההלכתי של השומרונים לפי הפרשנים וההלכה.

בהלכה מדברים על השומרונים, שנקראים גם כותים. הם קבוצת אנשים שהתקרבה ליהדות. גיור פירושו קבלת היהדות.

במקרא כתוב שאחרי גלות של חלק מהעם, נשבו אנשים מאשור לשומרון. הגיע אליהם כהן יהודי ולימד אותם חלק ממצוות ה'. הם פחדו מה' וגם עבדו אלילים. אלילים זה פסלים או אלים שלא שייכים ליהדות.

חז"ל מספרים שבעזרא ונחמיה היו מריבות. השומרונים ניסו לעצור את בניית המקדש ולעשות בעיות בחגים. הם גם ניסו להדליק אש בזמנים לא נכונים.

יש תיאורים שחלק מהשומרונים שמרו מצוות. לפעמים הם שמרו מצוות יותר טוב מיהודים אחרים.

חכמים תקעו עליהם חרם. רש"י אמר שהם לא קיבלו את התורה בלב שלם. הרמב"ם מצא שהם עומדים בתפילות על הר גריזים ויש להם דמות. לכן חשבו שהם לא כמיהודים גמורים.

מחשבה חדשה: הרב קוק חשב שהם אמרו שהם משלבים את שם ה' עם אלוהיהם. הרב הרצוג אמר שאם עם גדול מתגייר והכול עובדים אלילים, כנראה זה היה מתוכנן מראש.