ויליאם גלדסטון

ויליאם אוורט גלדסטון (1809, 1898) היה מדינאי בריטי מוביל מהמפלגה הליברלית. הוא כיהן ארבע פעמים כראש ממשלה. תומכיו כינו אותו "הזקן הגדול" או "ויליאם של העם". לעתים ניהל עימותים עם המלכה ויקטוריה.


נולד בליברפול וגדל במשפחה ממוצא סקוטי. למד באיטון ובאוקספורד. בתחילת דרכו תמך במפלגה השמרנית והיה נבחר לפרלמנט ב-1832. עם הזמן שינה את עמדותיו והיה מוביל הרפורמות הליברליות.

הוא עבד כשר המושבות וכשר האוצר (ממוני הכספים של המדינה), ותמך במסחר חופשי ובהפחתת הוצאות הממשלה. בתקופה זו הוביל פעולות חברתיות, בין השאר בעזרה לנשים שסטו מדרכן.

גלדסטון גם כתב על הומרוס והעלה טענות על תפיסת הצבע של היוונים הקדומים. עבודתו הספרותית עוררה דיון, אך רבות מהטענות נדחו.


ב-1868 נבחר לראשונה לראשות הממשלה. הוא קידם רפורמות לחירות אישית, להפחתת הוצאות המדינה ולמסחר חופשי. בימיו נאסרה קניית דרגות צבאיות ומהלכים של קידום בהתאמה לכסף. הוא הוביל רפורמות בחינוך, והקים רשת של בתי ספר יסודיים. באוניברסיטאות פתח את הדלתות לתלמידים מכל הדתות.

גלדסטון פעל גם לשינוי שיטת הבחירות ולהרחבת זכות הבחירה. בשאלות חוץ הוא ניסה להימנע ממלחמות, ונקט בעמדות מוסריות נגד מדיניותו של דיזראלי בסוגיות כמו ההתנהלות העות'מאנית כלפי הבולגרים.


ב-1874 הובס בבחירות ונאלץ לפרוש מהנהגת המפלגה. בתקופה זו התעמת בבוטות עם דיזראלי על מדיניות החוץ. גלדסטון חזר לפעילות ציבורית והמשיך להשפיע על השיח הציבורי.


שוב עלה לשלטון, אך כהונתו הוזנעה על רקע כישלונות חיצוניים. מותו של הגנרל צ'ארלס גורדון בח'רטום ב-1885 פגע במעמדו, כי רבים ידעו שהסיוע לא הותר בזמן.


גלדסטון תמך ברעיון "שלטון בית" לאירלנד, כלומר הקמת פרלמנט אירי שיטפל בענייניה הפנימיים. הוא העלה הצעת חוק ב-1886 והביא את הנושא למרכז הפוליטיקה. הנושא פילג את המפלגה הליברלית והוביל לכישלונות ולשינויים פוליטיים. ב-1893 קיבלה הצעת החוק את אישור בית הנבחרים אך נדחתה בבית הלורדים. ב-1894 התפטר גלדסטון, אך נשאר חבר פרלמנט עד 1895.


בשנותיו האחרונות גינה גלדסטון את טבח הארמנים בידי הטורקים. ב-1896 הביע גם תמיכה בעמדות של בנימין זאב הרצל. מת מסרטן ב-1898 ונקבר בכנסיית וסטמינסטר.

ויליאם גלדסטון (1809, 1898) היה איש פוליטיקה חשוב באנגליה. הוא היה ראש ממשלה ארבע פעמים. אנשים קראו לו "הזקן הגדול".


הוא נולד בליברפול. למד בבית ספר טוב ובאוניברסיטה. בתחילה היה שמרן אבל אחר כך הצטרף לליברלים.

הוא עזר לנשים שהיו במצוקה. בנוסף כתב ספרים על סופרים עתיקים.


ב-1868 הפך לראש ממשלה. הוא עבד כדי שיהיו יותר בתי ספר לילדים. הוא גם פעל לפתוח אוניברסיטאות לתלמידים מכל הדתות. גלדסטון ביקש שהמדינה תיתן לאנשים חופש גדול יותר.


ב-1874 הפסיד בבחירות. אחרי תקופה חזר לפעול ופגעו בו ויכוחים עם פוליטיקאי אחר בשם דיזראלי.


חזר לשלטון שוב. מקרה של מפקד צבא שנפל בחוץ לארץ פגע במוניטין שלו.


גלדסטון רצה לתת לאירלנד פרלמנט משלה. זה נקרא "שלטון בית" (פרלמנט אירי). הוא ניסה להעביר חוק למטרה זו. זה חילק את המפלגה שלו והחוק לא עבר תמיד.


בסוף חייו גינה פגיעה בקבוצות אנשים בחו"ל. ב-1898 מת ונקבר בכנסיה חשובה בלונדון.