זוכרות

"זוכרות" (בערבית: "ذاكرات") היא עמותת שמאל רדיקלי ישראלית, שהוקמה ב-2002. מטרותיה המוצהרות הן לחשוף ולהנגיש מידע על הנכבה הפלסטינית בעברית, לקדם לקיחת אחריות יהודית לנכבה, ולקדם את מימוש זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים. (זכות השיבה = הזכות של פליטים לחזור למקום בו חיו בעבר).

הפעילות המרכזית היא הנצחת הכפרים הפלסטינים ההרוסים באמצעות שילוט באתרים שנבנו על הריסותיהם. דוגמה בולטת היא פארק קנדה, שנבנה על שרידי הכפרים עמאוס, יאלו ובית נובא שנחרבו ב-1967. העמותה גם מארגנת סיורים בכפרים ההרוסים, מעבירה הרצאות ומפגשים, ומפעילה חלל לתערוכות. יש לה אתר אינטרנט בעברית שמציג מידע היסטורי על יישובים פלסטיניים עד 1948.

ב-2007 הוציאה העמותה מפה של תל אביב-יפו עם ציון הכפרים הערביים שנחרבו ב-1948. זה פורסם בזמן פינוי בתים בכפר סלמה (כפר שלם) ובאיזור סמוך למשרדי העמותה.

העמותה תומכת במימוש מלא של זכות השיבה. היא רואה את השיבה כתהליך ארוך שכולל גם השתלבות מכבדת של הפליטים בחברה שוויונית. מייסד העמותה, איתן ברונשטיין, אמר שהוא תומך ברעיון של מדינה אחת שבה לכל התושבים יש זכויות, אם מי שירצה לחזור יוכל לעשות זאת.

"זוכרות" מתארת גם יישובים שונים כ'התנחלויות' (התיישבות שנוצרה על ידי מהגרים). היא טוענת שאין הבדל עקרוני בין ההתנחלויות שהוקמו עד 1948 לאלה שהוקמו לאחר 1967, אך מוסיפה שחלק מהיישובים יוכלו להישאר במסגרת הסדר עתידי.

העמותה מגדירה את הנכבה כהרס, גירוש וביזה של תושביה. לפי חבריה, לקיחת אחריות יהודית על חלק מהמעשה היא תנאי להפסקת הסכסוך ולפיוס.

החל מ-2013 מפעילה העמותה את 48 מ"מ, פסטיבל בינלאומי לסרטי נכבה בסינמטק תל אביב.

תקציב העמותה מבוסס ברובו על תרומות מחו"ל. ב-2009 גייסה כ-2.1 מיליון ש"ח, רובם מארגונים באירופה (לדוגמה מהולנד, גרמניה וצרפת). באותה שנה העסיקה כ-15 עובדים.

"זוכרות" מוציאה חוברות על יישובים ספציפיים, בעברית ובערבית. היא הוציאה גם כתב עת בשם "סדק" ופרסמה מדריך סיורים ב-2012 שמציין 18 מסלולים בעקבות כפרים ועיירות שנחרבו. ב-2014 השיקה אפליקציה בשם INakba שמאתרת יישובים שנהרסו ומציגה מפות, מידע והיסטוריה.

ב-2016 פרסמה ספר על המאבק בין המדינה לאוכלוסייה הבדואית. ב-2018 יצא הספר "נכבה בעברית" שמספר גם על פעילות הארגון.

יש מבקרים שטוענים שהעמותה מציגה את הנכבה באופן סלקטיבי ומתעלמת ממקורות ומעובדות שהן מחוץ להשקפת עולתה. מבקר בולט הוא העיתונאי בן-דרור ימיני, הטוען כי מטרותיה של העמותה סותרות את ההגדרה העצמית של העם היהודי בארץ.

"זוכרות" היא עמותה ישראלית שהוקמה ב-2002. היא עוסקת בזכרון של כפרים פלסטיניים שנחרבו.

העמותה שמחה לשים שלטים באתרים שבהם היו פעם כפרים. כך אנשים יודעים מי גר שם בעבר.
הם גם עושים סיורים, הרצאות ותערוכות. יש להם אתר אינטרנט עם מידע על יישובים עד 1948.

ב-2007 הכינו מפה שמראה את הכפרים שנחרבו באזור תל אביב-יפו.

העמותה תומכת בזכות השיבה. (זכות השיבה = אפשרות של אנשים לחזור לביתם הישן אם ירצו).

הם מגדירים את הנכבה כהריסת כפרים וגירוש תושביהם. הם מאמינים שעצירת הכאב תגיע כאשר אנשים יכירו במה שקרה וידברו על זה.

מ-2013 הם עושים פסטיבל סרטים על הנכבה בשם 48 מ"מ.

הם מוציאים חוברות על כמה כפרים. ב-2014 השיקו אפליקציה בשם INakba. האפליקציה מראה מפות ותמונות של היישובים שנמחקו.

חלק מהאנשים לא מסכימים עם הדרך שבה העמותה מציגה את ההיסטוריה. הם אומרים שהמידע שלה מציג רק צד אחד של הסיפור.