חֶבְרָה קַדִּישָׁא (מארמית: חברה קדושה), נקראת גם חברא קדישא גומלי חסד של אמת (גחש"א). זו הקבוצה שיוזמת ודואגת לכל ענייני המת והקבורה על פי ההלכה (כללי הדת היהודית).
במסורת זו מכנים את העבודה "חסד של אמת", כי המת לא יכול להחזיר טובה. לאורך ההיסטוריה היו גם חברות שנקראו כך לטיפול בחולים או בחינוך יתומים, אך היום השם קשור בעיקר לקבורה.
החברה קדישא מבצעת את טהרת המת, רחיצת הגוף לפני הקבורה. הם גם מלבישים את הנפטר בתכריכים, מארגנים את הלוויה, מכינים את הבור ומקברים.
הם דואגים גם למת מצווה (נפטר שאין לו קרובים) ולפעמים לומר קדיש במידת הצורך.
בחו"ל היו חברי החברה בקשר עם הפרנס, הגבאי והרב. לעיתים ראו בהם ועד רוחני מקומי, והם שמרו פנקסים שקלטו פטירות, מקומות קבורה ומנהגים קהילתיים.
החברה הקדישא בפראג, שנוסדה בידי המהר"ל (רבי יהודה ליווא בן בצלאל) אחרי 1573, היא מהעתיקות שהתועדה והשפיעה על תקנות חברות אחרות.
בבלארוס נהגו להתענות ביום ט"ו בכסלו. בחירות החברים נערכו פעם בשנה, בתהליך שקפד על גיל, מעמד וחכמה. שניאור זלמן מלאדי התמנה חבריא כשהיה בן עשר.
בישראל הקבורה מפוקחת על ידי המדינה. לפי תקנות משנת 1966 אין לקבור בלי רישיון מהמשרד לשירותי דת. נכון לאפריל 2024 יש 455 חברות קדישא בעלי רישיון, בארגונים מסוגים שונים (עמותות, מועצות דתיות, רשויות מקומיות ועוד).
בין 2020 ל־2023, כ־97% מהנקברים היהודים נקברו בקבורה דתית. רוב פעילות הקבורה הדתית נעשית על ידי חברות קדישא שפועלות כעמותות (57%).
פסיקת בית המשפט בקסטנבאום (1992) קבעה שחלק מהעמותות הללו הן גופים "דו-מהותיים", הן ארגונים פרטיים ולפעמים ממלאים תפקיד ציבורי.
כמה שירותי חברה קדישא ניתנים ללא תשלום. יש גם מנהגים של אבל וצום, למשל בז' באדר, יום לידת ופטירת משה, לזכר קבורים שאינן ידועות.
עמותת פורום החברות קדישא מייצגת חברות אלה מול הרשויות. בין מובילי העמותה מוזכרים אברהם מנלה ויצחק דב גלבשטיין.
חברה קדישא (מארמית: חברה קדושה) היא קבוצה שעוזרת לקבור אנשים שנפטרו. נפטר זה אדם שמת.
הם שוטפים את הגוף לפני הקבורה. זאת קוראים טהרת המת. הם גם לובשים את הנפטר בתכריכים, מארגנים את הלוויה ומכינים את הקבר.
הקבוצה עוזרת במיוחד לאנשים שאין להם משפחה שתדאג להם. זה נקרא מת מצווה.
החברה קדישא קיימת כבר זמן רב. היא מוזכרת בתלמוד. בפראג נוסדה חברה קדישא עתיקה בידי המהר"ל.
בחברות היו פנקסים שרשמו מתי אנשים נפטרו ואיך קברו אותם.
בישראל המדינה דורשת שקבורה תיעשה דרך ארגונים רשמיים. יש הרבה חברות קדישא שיש להן רישיון. חלק מהשירותים ניתנים בחינם.
יש גם ארגון מרכזי שמייצג את כל חברות הקדישא מול המדינה.
יש מנהגים וזמנים של אבל, כמו בז' באדר, לזכור קבורים שאינם ידועים. אלה דרכים לכבד את המתים ולשמור על כבודם.
תגובות גולשים