חכיתיה (גם חכתיה או חקיטיה) היא לשון יהודית שקרובה לספרדית. לאדינו זו ספרדית משולבת במילים עבריות.
השפה צמחה אצל יהודי צפון מרוקו. מקורה הוא בספרד לפני הגירוש ב-1492. היא שילבה מילים מעברית ומערבית. בתוכה שמים לב לאופן דיבור מיוחד של האות ח. חי"ת הגרונית היא האות ח שמודלקת מהגרון.
חכיתיה נכתבה באותיות עבריות. אחד הכתבים הוא סוליטריאו, כתב יד יהודי. כמעט לא נכתבו ספרים בחכיתיה. אנשים דיברו בה בעיקר.
מרוקו הספרדית הייתה אזור ששלטה בו ספרד מ-1912. עיר חשובה שם היא תטואן. אחרי עצמאות מרוקו ב-1956 עזבו רוב היהודים. רבים עברו לישראל, לספרד, לונצואלה ולקנדה. חלק מהיהודים מתטואן היגרו גם לאוראן באמצע המאה ה-19.
עם הזמן השפה נקשרה יותר לספרדית המודרנית. לדוגמה ההקטנה "-ito" הייתה כמו בספרדית של היום, ולא כמו בניבים אחרים. היום הדיבור בחכיתיה הולך ופוחת, והרבה מאפיינים שלה נעלמים.
השפה צמחה אצל יהודי צפון מרוקו. מקורה הוא בספרד לפני הגירוש ב-1492. היא שילבה מילים מעברית ומערבית. בתוכה שמים לב לאופן דיבור מיוחד של האות ח. חי"ת הגרונית היא האות ח שמודלקת מהגרון.
חכיתיה נכתבה באותיות עבריות. אחד הכתבים הוא סוליטריאו, כתב יד יהודי. כמעט לא נכתבו ספרים בחכיתיה. אנשים דיברו בה בעיקר.
מרוקו הספרדית הייתה אזור ששלטה בו ספרד מ-1912. עיר חשובה שם היא תטואן. אחרי עצמאות מרוקו ב-1956 עזבו רוב היהודים. רבים עברו לישראל, לספרד, לונצואלה ולקנדה. חלק מהיהודים מתטואן היגרו גם לאוראן באמצע המאה ה-19.
עם הזמן השפה נקשרה יותר לספרדית המודרנית. לדוגמה ההקטנה "-ito" הייתה כמו בספרדית של היום, ולא כמו בניבים אחרים. היום הדיבור בחכיתיה הולך ופוחת, והרבה מאפיינים שלה נעלמים.
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!
תגובות גולשים