חנא שמרוק (5.1.1921, ורשה, 5.7.1997, ורשה) היה היסטוריון ובלשן (חוקר שפות) שהתמחה בלשון יידיש ובספרותה. נחשב לאחד ממובילי מחקר יידיש של יהודי האימפריה הרוסית והברית המועצות. שימש פרופסור וראש החוג ליידיש, היה חבר האקדמיה הלאומית למדעים וקיבל את פרס ישראל לחקר לשונות היהודים בשנת 1996.
נולד בורשה למשפחה יהודית. בילדותו למד בגן של תנועת "הבונד" ואז בבית ספר שעירב פולנית ועברית. בכיתה ג' עבר לחדר מתוקן, שם למד יידיש, פולנית, תלמוד ותנ"ך. בבית למד גם רוסית.
ב-1938 החל ללמוד היסטוריה וספרות באוניברסיטת ורשה. עם הפלישה הנאצית ב-1939 נמלט לברית המועצות. שהה כפליט בקובל ועבד כמורה. נעצר על ידי השלטונות הסובייטיים וגויס לצבא האדום. שהה בברית המועצות עד 1946.
לאחר המלחמה גילה שמשפחתו הושמדה בשואה. בשנת 1946 החל לנסוע לארץ ישראל, אך שהה כשנתיים במחנות עקורים בגרמניה. עלה לישראל ב-1949, שירת בצה"ל ובהמשך נרשם ללימודים באוניברסיטה העברית.
היה מתלמידיו הראשונים של דב סדן. סיים תואר ראשון ב-1954, שני ב-1957 ודוקטורט ב-1961 באוניברסיטה העברית. החל להנחות בחוג ליידיש ב-1957, התמנה למרצה בכיר ב-1962, לפרופסור חבר ב-1965 ולפרופסור מן המניין ב-1971. הקים ב-1957 את "המרכז לחקר ולתיעוד יהדות מזרח אירופה" וב-1982 את "המרכז לחקר יהודי פולין ותרבותם".
לאחר שהתאלמן ב-1989 חזר לוורשה. נישא לקריסטינה בוויס, עיתונאית פולנייה, ולאחר מכן נולד לו בן בשם אביגדור. זכה בפרס איציק מאנגר ב-1983 ונבחר לחבר האקדמיה הלאומית ב-1986. נפטר בוורשה ב-1997 ממחלה, בן 76, ונקבר בבית הקברות היהודי בוורשה. ארכיונו נמסר לספרייה הלאומית.
עבודת הדוקטורט שלו הייתה היסטורית: על הקיבוץ היהודי וההתיישבות בבילורוסיה הסובייטית (1918, 1923). למעשה ראה עצמו כהיסטוריון של ספרות יידיש. הוא התייחס ליידיש ולתרבותה כחלק מתרבות ישראל, עם קשרים לספרות העברית, לתנ"ך ולתלמוד.
שמרוק היה חוקר רחב אופקים והתעניין בנושאים רבים, מפרשנות מקרא ועד שירה מודרנית ואמנות רוסית. פיתח תחומי מחקר חדשים בתרבות יידיש, כמו מחקר היצירה העממית ותולדות עיתונות היידיש. חקר גם את הקשרים בין ספרות יידיש הישנה לספרות לא-יהודית.
במחקריו ערער על תיאוריה שהשוותה את המחברים התקופתיים למשוררים נודדים (מושג בשם "שפילמן") והראה שזה לא נכון לגבי יידיש. דבק בעמדה שהכתיבה ביידיש עד מחצית המאה ה-19 התאפיינה בעיקר בתפיסה דתית, ובכך התנגד לרעיון שיידיש הייתה בהכרח סימן לחילוניות. גם ביקר הערכות גבוהות מדי של ההשכלה (החינוך המודרני) בהיסטוריוגרפיה של יהודי מזרח אירופה.
חקר ספרות יידיש מאז המאה ה-14 ועד הזמנים המודרניים. עסק בספרות "שונד" (ספרות לא קנונית), בספרות חסידית ובכותבים של תקופת ההשכלה המוקדמת. בין הסופרים שבחן נמנים איציק מאנגר ואברהם סוצקבר.
חנא שמרוק (1921, 1997) היה חוקר שפה וסיפורים ביידיש. (יידיש היא שפה של יהודים במזרח אירופה.)
נולד בוורשה בפולין. כשהנאצים הגיעו נמלט לברית המועצות. אחיו ומשפחתו לא שרדו בשואה. אחרי המלחמה הגיע לארץ ועלה ב-1949.
למד באוניברסיטה העברית והפך לפרופסור. (פרופסור הוא מורה בכיר באוניברסיטה.) הוא הקים מרכזים לחקר יהדות מזרח אירופה.
ב-1989 חזר לוורשה, נשא אישה פולנייה והיה אבא. קיבל פרסים חשובים, כולל פרס ישראל ב-1996. נפטר בוורשה ב-1997 ונקבר בבית הקברות היהודי.
חקר סיפורים, שירים ועיתונים ביידיש. בדק גם ספרים ישנים מימי הביניים. פרסם מחקרים על ספרות עממית וסיפורי חסידים.
הראה ששירים ישנים ביידיש היו קשורים בעיקר לדת. פירק רעיון שאמר שחלק מהמחברים היו משוררים נודדים, ולמד על קשרים בין יידיש לספרות לא-יהודית. הוא חקר סופרים חשובים כמו איציק מאנגר ואברהם סוצקבר.
תגובות גולשים