טבעת הקולה

טבעת הקולה היא שם למערכת קשרי מסחר טקסיים בין איי הטרובריאנדים, ליד גינאה החדשה. זוהי דוגמה לכלכלת מתנה, מסחר המבוסס על החלפת מתנות יוקרתיות ולא על כסף. ברוניסלב מלינובסקי תיאר את המערכת לראשונה בשנת 1920.

הטקס מתחיל כאשר גברים יוצאים להפלגות ממושכות, לעתים שבועות או חודשים, כדי להחליף קונכיות (קמעות עשויים צדפים) עם איים אחרים. הפריטים המרכזיים הם שרשראות צוואר מקונכיות אדומות, שנעות תמיד בכיוון השעון, וצמידי זרוע מקונכיות לבנות, הנעות בכיוון הנגדי. ערכן נקבע לפי גודל, צבע, הברק ולעתים קרובות לפי סיפור ההיסטוריה שלהן. קונכיות מפורסמות מעוררות עניין כשמגיעות לאי.

אין איש מורשה להחזיק פריט כזה לתקופה ארוכה, בדרך-כלל עד כעשר שנים, כי לכל פריט יש "מסלול", נתיב שעליו לעבור בין האיים. הגברים אינם יוצאים רק כדי לסחור במוצרים שימושיים. המטרה העיקרית היא לחזק את שמם ועוצמתם הפוליטית. בהפצת החפצים ובסיפורים על בעליהן הם בונים היסטוריה חברתית ומשפרים את מעמדם.

טבעת הקולה ממחישה את התפקידים הרבים של החלפת מתנות: יצירת קשרים חברתיים, חיזוק בריתות פוליטיות וסידור מעמד חברתי. היא מדגימה שהחליפה היא גם טקס, גם מסחר, וגם פעולה חברתית כוללת, כפי שמרסל מוס טען, החליפין משקפים מוסדות חברתיים רבים בו‑זמנית. בנוסף, היא מדגישה את הקשר ההדוק בין תרבות לכלכלה ואת האופן שבו החלפת חפצים יוצרת היסטוריה, מיתוסים וטעמו האסתטי של הקהילה.

טבעת הקולה היא רשת החלפת מתנות בין איים ליד גינאה החדשה. כלכלת מתנה זה לתת מתנות במקום לשלם בכסף.

גברים יוצאים להפלגות ארוכות. הם מחליפים שרשראות מקונכיות אדומות וצמידים מקונכיות לבנות. השרשראות האדומות עוברות תמיד בכיוון השעון. הצמידים הלבנים עוקבים בכיוון ההפוך. קונכיות הן צדפים מהים.

החפצים חשובים בגלל גודלם, צבעם, הברק שלהם, ובגלל הסיפורים עליהם. יש קונכיות מפורסמות שנוצר סביבן תלהול. איש לא יכול להחזיק פריט יותר מעשר שנים. לכל פריט יש מסלול, נתיב שהפריט צריך לעבור בין האיים.

המטרות הן לא רק מסחר. ההפלגות בונות שמות, כבוד וכוח. כאשר החפצים עוברים, גם סיפוריהם עוברים. כך נוצרים קשרים בין אנשים, חוקים חברתיים וסיפורים שהקהילה זוכרת.