טיל

טיל הוא גוף נע באוויר או בחלל ובו מנוע, כמו מנוע רקטי או מנוע סילוני. טילים מונחים כוללים מערכת הנחיה שמכוונת אותם למטרה. רקטה היא טיל ללא אמצעי ניווט או הנחיה.

ציור סיני משנת 1045 מצביע על שימוש ברקטות פשוטות. קשה לקבוע תאריך מדויק להופעת הרקטות.

בהודו השתמשו בגלילי מתכת שאיפשרו לחץ גבוה וטווחים ארוכים. כבר במאה ה־18 היו רקטות הודיות עם טווח של קילומטרים. שליטים במייסור, במיוחד טיפו סאהיב, הרחיבו יחידות רקטות נגד הבריטים, אך הדיוק היה נמוך.

סר ויליאם קונגריב הושפע מהרקטות ההודיות ופיתח רקטות תעשייתיות במערב. הרקטיביות 'קונגריביות' היו מוכנות לראשי נפץ שונים ושימשו במלחמות של תחילת המאה ה־19. שיפורים טכנולוגיים העלו את הדיוק ומהירות השיגור, עד שהתותחים החלו להתעלות עליהן באמצע המאה ה־19.

קונסטנטין ציולקובסקי קידם את רעיון הטיל הרב־שלבי לשיגור מרחוק ולחלל. רוברט גודארד פיתח רעיונות מעשיים בשנות ה־20, כולל מנועים בדלק נוזלי, הפרדת שלבים ומערכת הנחיה גירוסקופית (גירוסקופ, חיישן לזוויות).

ה־V-1 וה־V-2 הגרמניים במלחמת העולם השנייה היו מהראשונים בסדרה. ה־V-1 היה טיל מונחה ברעיון והוא רעשני. ה־V-2 היה הטיל הבליסטי הראשון, הגיע למהירויות על־קוליות ונשא ראש נפץ גדול.

לאחר המלחמה, מדינות השתמשו במומחים הגרמניים לפיתוח הפעילות הטילאית, כולל פיתוחים אמריקאיים וסובייטיים לשיגור חלל ונשק בין־יבשתי.

הושקעו משאבים רבים בפיתוח טילים ארוכי טווח, טילים נגד מטוסים, טילי אוויר־אוויר וטילים נגד טנקים. בשנות ה־60 פותחו טילים נגד טילים שדרשו תאוצה והנחיה מהירה. בעבר השתמשו בראשי נפץ גרעיניים לייצור סבירות יירוט גבוהה.

בשנים האחרונות התפתחו מערכות יירוט מדויקות יותר, כמו כיפת־ברזל והחץ. אלה מאפשרות פגיעה ישירה וביטלו חלק מהצורך בראש נפץ חזק.

טיל דומה לצילינדר ומורכב ממקטעים. ההנעה מבוססת על חוק שימור התנע: גזים לוהטים נפלטים לאחור ודוחפים את הטיל קדימה. מנוע סילוני שואב אוויר חיצוני; בטיל כל החומרים הכימיים מאוחסנים בו.

מנועי דלק מוצק כוללים דלק ומחמצן בתערובת מוצקה, כמקובל באבק שריפה. מנועי דלק נוזלי מאחסנים דלק ומחמצן בנוזל ומזרימים אותם למנוע בעזרת משאבות.

טילים מסווגים לפי מוצא ויעד, לפי שימוש עיקרי, לפי מסלול טיסה ולפי אופן ההנעה. שמות נפוצים התקבעו לאורך השנים, גם ללא קריטריון אחיד.

מבחינים בין שלושה תפקידים: ניווט, הנחיה וניהוג. ניווט מעריך את מיקום הטיל. הנחיה שולחת פקודות תיקון מסלול. ניהוג ממיר את הפקודות לאותות שמניעים את הגאים. ביות מתייחס לזיהוי המטרה על־ידי חיישנים אופטי, רדארי או אחר, וראש ביות מספק מידע למחשב ההנחיה.

ניסו בעבר לשלוח דואר באמצעות רקטות. המשלוח נחת באמצעות מצנח פנימי. שיטה זו לא התרחבה בגלל עלויות וכישלונות רבים.

טיל הוא חפץ שעף בשמיים עם מנוע. גם משגרי לוויינים הם טילים. רקטה היא טיל שאין לו יכולת כוונון.

בציור סיני משנת 1045 רואים רקטות זעירות. בהודו פיתחו רקטות חזקות יותר עם גלילי מתכת. טיפו סאהיב הנהיג יחידות רקטות במאבק נגד הבריטים.

במערב, סר ויליאם קונגריב פיתח רקטות תעשייתיות. במאה ה־19 שיפרו יציבות ודיוק הרקטות.

במלחמת העולם השנייה הפתיעו ה־V-1 וה־V-2. ה־V-2 היה טיל בליסטי ראשון ונע במהירות גבוהה.

מהנדסים כמו גודארד המציאו מנועים נוזליים ורעיונות של כמה שלבים. אחרי המלחמה פותחו טילים לשיגור חלל ולנשק בין־יבשתי.

טיל דמוי גליל מחזיק דלק ומנוע. הגזים יוצאים אחורה והטיל נע קדימה. דלק מוצק הוא תערובת מוצקה. דלק נוזלי נשאב למנוע בצינורות.

יש מערכות שמנווטות ומכוונות את הטיל. יש גם ראש ביות שמזהה את המטרה בעזרת חיישנים.

ניסו לשגר דואר ברקטות. הם נחו עם מצנח. השיטה לא התקבלה בגלל עלות וכישלונות.