טיפוס אידיאלי הוא מושג בסוציולוגיה שטבע מקס ובר בהשפעת היינריך ריקרט. זהו מודל תיאורתי שמייצג גרסה קיצונית או מובהקת של התנהגות או תופעה חברתית. המודל משמש נקודת ייחוס להשוואה עם המציאות, וכך מקלים על הבנת הבדלים ותהליכים חברתיים.
המילה "אידיאלי" כאן משמשת ככלי לניתוח, ולא כשיפוט מוסרי. אפשר להשתמש בטיפוס אידיאלי גם כדי לבחון תופעות חמורות.
ובר התמקד בטיפוס האידיאלי של הביורוקרטיה. ביורוקרטיה הוא ארגון שמבוסס על חוקים ותפקידים ברורים. טיפוס טהור של ביורוקרטיה לפי ובר כולל: מבנה היררכי, יעילות, פעילות לא-אישית, כללים כתובים, וחלוקת סמכויות ועבודה בין מומחים. קידום בתוך הארגון נעשה לפי הישגים ומומחיות.
ביישום, משווים מערכות ממשלתיות או ארגוניות לטיפוס זה. כך ניתן לומר שלמדינה מסוימת יש דמיון גדול יותר לטיפוס הדמוקרטי מאשר לאחרת.
טיפוס אידיאלי הוא רעיון בסוציולוגיה. מאמרים משתמשים בו כדי לדמיין דוגמה קיצונית. דוגמה קיצונית היא מודל מאוד ברור של התנהגות.
מקס ובר, סוציולוג, דיבר על המושג הזה. המושג עוזר להשוות בין מה שרואים במציאות לבין המודל.
ובר תיאר במיוחד ארגונים ביורוקרטיים. ביורוקרטיה פירושה ארגון עם חוקים ותפקידים ברורים. בתכונות ה"טיפוס" יש: מדרג ברור (מי ממונה על מי), חוקים כתובים, עבודה מחולקת לאנשי מקצוע, וקידום לפי הישגים.
הרעיון שימושי כדי להבין איך ארגונים וממשלות פועלים.
תגובות גולשים