טניס

טניס הוא משחק בין שני שחקנים (יחידים) או בין שני זוגות (זוגות). המטרה היא לחבוט במחבט בכדור גומי חלול מעל הרשת אל צדו של היריב, כך שהיריב לא יוכל להחזירו. הטניס נקרא גם "הספורט הלבן" מפני שבעבר שחקנים לבשו בגדים לבנים.


מקורו העתיק של המשחק מיוחס למאה ה-12 בצפון צרפת. צורת המשחק הקדומה נקראה Jeu de paume, שבה הכדור הוכה תחילה ביד, אחר כך עם כפפה, ובהמשך עם ידית שהשתוותה למחבט. המשחק זכה לפופולריות בחצרות המלוכה, ויש מגרשים עתיקים שנשמרו עד היום.

בשלהי המאה ה-19 פותחה צורת הטניס המודרנית. מייג'ור ולטר וינגפריד פרסם ב-1873 משחק שנקרא sphairistike, שהפך ל"טניס דשא" (lawn tennis). טורניר ווימבלדון נערך לראשונה ב-1877. גם בארצות הברית החלו לשחק בעשור זה.

ב-1 במרץ 1913 הוקמה הפדרציה הבין-לאומית לטניס (ITF), לארגון ולחיבור איגודי טניס של מדינות שונות.

בשנת 1968 הוחלט לאפשר למקצוענים ולחובבנים להתחרות יחד בטורנירי הגראנד סלאם. זה קידם שידורי טלוויזיה, פרסום, והפך את הטניס לספורט מקצועני שבו שחקנים יכולים להתפרנס.


מטרת המשחק היא להשיג נקודות עד לזכייה במשחקון, משחקונים אלה בונים מערכה, ומערכות בונות את המשחק. המשחק לא מכוון בזמן: הוא נגמר כשהשחקן זוכה בכמות המערכות שנקבעה (לרוב 2 או 3).

המשחק משוחק על משטחים שונים: דשא, חימר, ומשטח קשה (אספלט/גומי). אורך המגרש הוא 23.77 מטר; רוחבו 8.23 מטר ליחידים ו-10.97 מטר לזוגות. בין שני חצאי המגרש נמצאת רשת בגובה כ-91.4 ס"מ.


היחידה הבסיסית היא נקודה. רצף נקודות מוביל לניצחון במשחקון, ששישה משחקונים בדרך כלל מנצחים מערכה. בסיכום קצר: נקודות -> משחקון -> מערכה -> משחק.

ישנה ספירה ייחודית של נקודות: 15, 30, 40 ואז ניצחון במשחקון. כששני הצדדים מגיעים ל-40:40 קוראים לזה "שוויון" (deuce). כדי לזכות מהשוויון צריך להשיג יתרון של שתי נקודות; נקודה בודדת אחרי שוויון נקראת "יתרון" (advantage).

קיימות תיאוריות על מקור הספירה (15,30,40), כולל הסבר שקשור לחלוקה של 60 או לשימוש בשעון לניקוד.


נקודה מתחילה בהגשה (serve). המגיש עומד בקו הבסיס, זורק את הכדור לאוויר ומכה אותו לתוך מלבן ההגשה הנגדי (המלבן הקטן שלצד הרשת). למגיש יש שתי הזדמנויות להגיש תקין; שתי פסילות רצופות מזכות את היריב בנקודה.

המקבל רשאי להתמקם בצד שלו, אך לא בתוך ריבוע ההגשה.


משחקון מורכב מנקודות. ההגשה מתחלפת במשחקונים. הניקוד הרגיל במשחקון: 15, 30, 40 ואז ניצחון, אלא אם מגיעים ל-40:40 (שוויון) שבו צריך שתי נקודות הפרש.

ההגשה במשחקון מתבצעת לסירוגין מהצד הימני ומהשמאלי. הצד הימני נקרא "צד השוויון" כי מגישים ממנו בנקודות מסוימות.


מערכה היא סדרת משחקונים. בדרך כלל מנצח מי שמגיע ל-6 משחקונים עם הפרש של שניים. אם התוצאה מגיעה ל-6:6, משחקים שובר-שוויון (tie break): שובר השוויון הוא רצף נקודות שבו השחקן הראשון שמגיע ל-7 נקודות, בהפרש של שתי נקודות, מנצח את השובר ואת המערכה.

בחלק מהתחרויות אין שובר-שוויון במערכה המכרעת, ואז משחקים עד שהשחקן מקבל יתרון של שני משחקונים. מצב זה עלול להאריך מאוד משחקים, כפי שאירע במפגש הארוך בין ג'ון איזנר לניקולה מאי בווימבלדון 2010.

בתחרויות נשים מקובל "הטוב משלוש" מערכות. בגברים בטורנירי גראנד סלאם משחקים לעתים "הטוב מחמש" מערכות. בזוגות הוחדר סופר־שובר שוויון (Super Tie Break) שבו מסיימים בשובר עד 10 נקודות.


יש שלוש חבטות עיקריות: הגשה (serve), כף יד (forehand) וגב-יד (backhand). קיימות גם סיבוביות (ספינים) שמשנות את התנהגות הכדור באוויר ובמגרש.


ארבעת טורנירי הגראנד סלאם הם היוקרתיים ביותר והם נערכים פעם בשנה. בנוסף קיימים סבבי ATP כמו Masters 1000 (טורנירים ברמת חשיבות גבוהה), ATP 500 ו-ATP 250. הזכייה בטורנירים אלה נותנת נקודות דירוג שונות שמאפיינות את מעמד השחקן.


התאחדות הטניס המקצוענית מפרסמת דירוג שבועי. כל שחקן צובר נקודות על בסיס הישגיו בטורנירים. הנקודות נשמרות במשך 52 שבועות.


גביע דייוויס הוא טורניר נבחרות לגברים שראשיתו בתחילת המאה ה-20. מקביל לנשים הוא גביע הפדרציה (כיום Fed Cup). ב-2020 הושק גם טורניר נבחרות חדש בשם ATP Cup.


הטניס היה חלק מהאולימפיאדה המודרנית בתחילת הדרך (1896, 1924), חזר כמקצועני ב-1988 בסיאול, ומהווה מאז ענף אולימפי קבוע.


בעבר היו לבנים כחובה ולכן כינו את הענף "הספורט הלבן". היום שחקנים מותר להם ללבוש צבעים שונים בתחרויות רבות. בטורניר ווימבלדון נשמרת מסורת הלבוש הלבן. הנעליים מותאמות לתנועה וההחלקה במגרשים שונים.

טניס הוא משחק בין שני שחקנים או בין שני זוגות. כל שחקן מחבוט במחבט (מקל מיוחד) בכדור קטן מעל רשת. המטרה היא שהכדור ינחת בצד של היריב והוא לא יחזיר אותו.


המשחק התחיל לפני מאות שנים בצרפת בשם Jeu de paume. פעם הכו בכדור ביד. אחר כך המציאו מחבטים. היום הטניס המודרני התחיל במאה ה-19. ווימבלדון נערך לראשונה ב-1877.


ההגשה (serve) מתחילה את הנקודה. למגיש יש שתי הזדמנויות להגיש נכון. אם הוא מבעט פעמיים זה פסול.

הניקוד: בכל פעם שמרוויחים נקודה צוברים אותה. סדר הנקודות במשחקון הוא 15, 30, 40, ואז מנצחים את המשחקון. אם יש 40:40 קוראים לזה "שוויון". אחרי שוויון צריך שני נצחונות רצופים כדי לזכות.

שובר שוויון (tie break) קובע מי מנצח במערכה כשמגיעים ל-6:6. בשובר זה סופרים נקודות נוספות עד שמישהו מנצח בהפרש של שתי נקודות.


טניס משחקים על דשא, חימר או משטח קשה. ארבעת הטורנירים הגדולים נקראים גרנד סלאם. ווימבלדון הוא אחד מהם ויש בו חוק לבוש לבן.


ברוב התחרויות שחקנים בוחרים בגדים צבעוניים. בבימבלדון חייבים ללבוש לבן. נעלי ספורט מיוחדות מסייעות לזוז ולרוץ על המגרש.