ט. כרמי הוא שם העט של כרמי טשרני (1925, 1994), משורר עברי, מתרגם ועורך. כתב גם ספר ילדים מצליח בשם "שמוליקיפוד" (1955).
נולד בבורוקלין למשפחה שדיברה עברית בבית. למד לתקופה בתל אביב ובישיבה בניו יורק, ואז באוניברסיטה בקולומביה ובהמשך באוניברסיטה העברית. ב-1946, 1947 עבד בצרפת במוסדות לילדי פליטים יהודיים. באוקטובר 1947 עלה ארצה והתגייס להגנה (ארגון הביטחון היהודי שלפני הקמת המדינה). שירת בזמן מלחמת העצמאות, כולל בחי"ש ובפלמ"ח (יחידות לחימה של היישוב), ואף כקצין בחיל האוויר. שוחרר ב-1949 בדרגת סרן וחזר ללימודים.
ויתר על דוקטורט כדי לכתוב. אימץ את שם העט "ט. כרמי" אחרי פרסום ספרו הראשון. לימד באוניברסיטה העברית ובמוסדות בחו"ל, והיה פרופסור אורח במספר אוניברסיטאות. ב-1990 נבחר לחבר-יועץ באקדמיה ללשון העברית. נפטר מסרטן ב-1994; ארכיונו שמור באוניברסיטת תל אביב.
נישא שלוש פעמים. אשתו הראשונה, שושנה היימן, איירה את "שמוליקיפוד"; הספר הוקדש לבנם גד. היו לו עוד שני ילדים מנישואים מאוחרים. התגורר ברמת גן ובאבו תור בירושלים.
התחיל לפרסם שירים כבר בגיל צעיר. ספרי שיריו הראשונים כללו "מום וחלום" (1950) ו"אין פרחים שחורים" (1950, 1951). בשירתו ניכרת השפעה של השירה האנגלית, ואזכור מיוחד לת"ס אליוט. סגנונו לירי ואירוני.
תרגמיו עיקריים הם מחזות, רבים משייקספיר וגרסאות של הטרגדיה "אנטיגונה" מיוונית עתיקה. עבודתו כהמקשר בין השירה העברית לקהל הדובר אנגלית כללה את "The Penguin Book of Hebrew Verse" (1981). בנוסף ערך מדורים וספרות ילדים בעיתונים והוציא אנתולוגיות דו-לשוניות.
זכה בפרסים חשובים כמו פרס שלונסקי, פרס ברנר ופרס ביאליק. למרות פרסים אלה, שירתו לא תמיד קיבלה מקום מרכזי בקאנון העברי. "שמוליקיפוד" זכה להצלחה מוזיקלית (הלחנה ב-1964) והוצג על הבמה. ישנם עד היום הופעות, מהדורות ותערוכות לזכרו, וכן מהדורת כל שיריו שיצאה ב-2020 וזכתה בפרס תרבות.
ט. כרמי היה שם העט של כרמי טשרני. נולד ב-1925 ונפטר ב-1994. הוא היה משורר, מתרגם ועורך.
הוא גדל בארצות־הברית ולמד גם בישראל. בשנות ה-40 עבד בצרפת עם ילדים ששרדו את המלחמה. בשנת 1947 עלה לארץ והצטרף להגנה. הגנה היא כוחות שהגנו על הקהילה היהודית לפני שהוקמה המדינה.
נישא שלוש פעמים. אשתו הראשונה, שושנה, ציירה את האיורים ב"שמוליקיפוד". את הספר הזה כתב ב-1955 והקדיש אותו לבנו גד.
כתב שירים וסיפורים. תרגם מחזות חשובים, בין היתר את "אנטיגונה" ואת מחזות של שייקספיר, כדי שאנשים בארץ יבינו אותם. ערך ספרים ומדורים לספרות ילדים.
זכה בפרסים על שירתו. "שמוליקיפוד" הפך לפופולרי; הלחינו אותו לשיר והציגו אותו על במה. ארכיונו שמור באוניברסיטת תל אביב.
תגובות גולשים