יהושע אייזיק (אשל) (13 במאי 1900, 30 בינואר 1966)
אשל נולד בפולין ועלה לארץ ב-1913. למד בגימנסיה העברית "הרצליה". בתקופת מלחמת העולם הראשונה גורש על ידי הטורקים מארץ ישראל. לקראת סוף המלחמה התנדב לגדודים העבריים (יחידות צבא יהודיות). אחרי המלחמה המשיך לעסוק בענייני ביטחון.
הוא הצטרף לדגניה ב' וארגן את הגנת עמק הירדן. ב-1937 פיקד על כוח הנוטרים שהקים את "גדר הצפון". במרץ 1945 קיבל על עצמו לאחד ולרכז את נושאי התעופה, והקים גוף אזרחי בשם "המועצה הכללית לתעופה" כמסווה לפעילות צבאית.
ב-10 בנובמבר 1947 הוקם שירות האוויר של ההגנה (הארגון הצבאי של היישוב לפני קום המדינה), ואשל מונה למפקדו. הוא שירת בתפקיד זה עד אפריל 1948. אשל הגה גם רעיון להקמת בית ספר לצניחה. ב-31 במרץ 1948 הוסב מגדל מים בפרדס חנה למתקן ללימודי צניחה, אך התוכנית לא יצאה לפועל.
בסוף אפריל 1948 החל שם "חיל האוויר" להחליף את "שירות האוויר" בהדרגה, ואשל התחיל לחתום כ"ראש החיל". בפועל נחשב אשל למפקד הראשון של החיל, למרות שבתיעוד הרשמי מוגדר ישראל עמיר כמפקד הראשון.
בהמשך מלחמת העצמאות שימש אשל כ"קצין התיישבות" באגף המבצעים במטכ"ל.
לאחר שחרורו חזר לעבוד כמנהל פרדסים בחברת יכין חק"ל. הוא פיתח שיטת נטיעה חדשה שעזרה לשתילים להסתגל טוב יותר. השיטה חיסכה מים וימי עבודה. בשנותיו האחרונות כיהן יושב ראש ארגון חברי ההגנה.
אשל נפטר בינואר 1966, בזמן שהספיד את חברו רפאל לב באזכרה ביום השלושים. הוא נקבר בבית הקברות נחלת יצחק. לאחר מותו הוענק לו פרס העבודה.
אשל נישא לשלומית גולומב, אחותו של אליהו גולומב. בנם נמרוד אשל היה רב חובל ונהיה ידוע כמנהיג שביתת הימאים ב-1951. היו לו גם שתי בנות, נגה ואילן.
יהושע אייזיק (אשל) (1900, 1966)
אשל נולד בפולין ועלה ארצה ב-1913. הוא למד בבית הספר "הרצליה". בזמן מלחמת העולם הראשונה הרחקו אותו הטורקים מהארץ. אחרי המלחמה הצטרף לגדודים העבריים. זהו ארגון של חיילים יהודים.
הוא ארגן את ההגנה של עמק הירדן. ב-1937 הוא פיקד על קבוצת נוטרים שקבעה גבול הגנה בצפון.
ב-1947 הוקם שירות האוויר של ההגנה. (שירות האוויר הוא גוף שמטפל בכלי טיס.) אשל היה המפקד שלו עד 1948. הוא רצה לפתוח בית ספר לצניחה. ניסו להשתמש במגדל מים בפרדס חנה לכך, אבל זה לא הושלם.
בסוף התקופה התחילו לקרוא לשירות בשם "חיל האוויר". אשל חתם כ"ראש החיל" ונחשב למפקד הראשון בפועל.
לאחר השירות חזר לנהל פרדסים בחברה חקלאית. הוא המציא שיטה שתעזור לעצי השתיל להחזיק מעמד. השיטה חסכה מים ועבודה.
אשל נפטר ב-1966, בזמן שהספיד חבר. הוא נקבר בנחלת יצחק. אחרי מותו קיבל פרס עבודה.
אשל היה נשוי לשלומית גולומב. בנו נמרוד היה רב חובל והיה ידוע בהנהגת שביתת הימאים ב-1951. היו לו גם נגה ואילן.
תגובות גולשים