יואל ברי"ל

יואל ברי"ל (27 בפברואר 1762, 11 בפברואר 1802) היה פעיל בתנועת ההשכלה היהודית בברלין, פרשן מקרא, בלשן ואיש חינוך. ההשכלה היא תנועה שהדגישה חשיבה רציונלית ולימוד מודרני בתוך החברה היהודית.

ברי"ל התחנך בבית פרטי והיה למורה פרטי בביתו של דוד פרידלנדר. הוא היה חבר ותלמיד צעיר של משה מנדלסון, שהשפעתו על רעיונות ההשכלה הייתה משמעותית. בשנת 1782 נבחר כנציג של חברה ללשון העבר בקניגסברג שנוסדה על ידי ידידו יצחק אייכל, ושמר עמו על קשר מכתבים.

בראשית שנות ה-90 של המאה ה-18 עבר לברסלאו ושם שימש כמורה ראשי בבית ספר משכילי שנתמכה על ידי השלטונות הפרוסיים.

ברי"ל עסק בפרשנות המקרא ובדקדוק העברי. בין 1785 ל-1790 פירסם את תרגומו של מנדלסון לתהלים עם ביאור עברי משלו. ב-1788 הוציא תרגום לגרמנית של ספר יונה, וב-1789 יחד עם אהרן האלה-וולפסון תרגם את חמש המגילות. הם גם הובילו תרגום של ההפטרות לגרמנית במטרה להמשיך את מפעל הביאור של מנדלסון. ברי"ל תרגם גם את ההגדה של פסח.

ב-1794 פרסם את "עמודי הלשון", ספר לימוד לדקדוק עברי. הוא כתב מאמרים ושירים בעיתון ההשמכל "המאסף", ובתחילת שנות ה-90 שימש עורך העיתון יחד עם וולפסון. תחת עריכתם העמיקו העמדות הרדיקליות של העיתון לטובת ההשכלה, אך קריאתו הידרדרה והופעתו נפסקה ב-1797. ב-1794 פרסם חוברת על ויכוח הלנת המת (דחיית הקבורה), שבה תקף את התנגדות הרבנים והחברה קדישא לדחיית הקבורה.

יואל ברי"ל נולד ב-1762 ונפטר ב-1802. הוא היה מורה ועבד הרבה על ספרים ועבודות לשון.

ברי"ל למד בבית פרטי ועבד כמורה פרטי. הוא הכיר את משה מנדלסון. מנדלסון עודד ללמוד מדעים ורעיונות חדשים. ב-1795 עבר ברי"ל לעיר ברסלאו והיה מורה בבית ספר חדש.

ברי"ל תרגם חלקים מהמקרא לגרמנית. הוא הוסיף ביאורים בעברית, כלומר הסברים לשירים ולסיפורים במקרא. כתב גם ספר לימוד לדקדוק עברי בשם "עמודי הלשון". הוא היה עורך של כתב עת בשם "המאסף". העיתון תמך ברעיונות ההשכלה, אבל הפסיק להופיע ב-1797. ב-1794 פרסם ברי"ל חוברת על ויכוח לגבי דחיית קבורה, ושם הביע התנגדות לעמדות הרבנים שלא רצו לדחות את הקבורה.