ינון (שם פרטי)

'ינון' הוא שם פרטי יהודי. לפי מסורת חז"ל (חכמי התלמוד) זהו אחד משמות המשיח.

מקור השם נמצא במזמור בתהילים, אבל המילה "ינון" עצמה נדירה והבנתה קשה. רש"י מפרש אותה כ"ימשול ויגדל", כלומר ישלט ויתרחב. רד"ק מציע שהיא קשורה למילה "נין" ומעידה על זכרון או התגשמות בעתיד: יִנּוֹן. במקרא "נין" שימש גם לציון צאצא.

בכתובת אזתוד, כתובת עתיקה מהמאה ה-9 לפנה"ס שנמצאה באזור טורקיה, הופיעה מילה דומה, "יכון". הימצאות משפט דומה בכתובת בשפות עתיקות העלתה הצעה במחקר כי "ינון" בתהילים עשויה להיות וריאנט של אותה צורה.

בגמרא נזכר שתלמידי רבי ינאי אמרו ששמו של המשיח יהיה ינון, שם הדומה לשמו של הרב. בפיוטים תפילות מסויימים חוזרת תקווה זו במשפטים שחוזר הציבור אחרי החזן. בקבלה (חכמת הסוד היהודית) ייחסו ל"ינון" משמעות מיוחדת בכך שהוא נתפס כהכפלה בעשר של השם המפורש, רעיון העוסק בכתב ובמספרים של השם האלוהי.

אין עדויות לשימוש בשם בזמנים קדומים או בימי הביניים. נראה שהוא נכנס לשימוש בקרב יהודים רק במאות האחרונות. השם היה נפוץ בקרב יהודי תימן סביב תקופת הקמת מדינת ישראל, לצד שמות אחרים שהושפעו מהאירוע ההיסטורי.

'ינון' הוא שם פרטי יהודי.

השם מופיע במזמור בתהילים. המילה קשה להבנה. רש"י אומר: "ימשול ויגדל". רד"ק אומר שזה קשור ל"נין", צאצא, ופירושו שעצם השם ייזכר בעתיד.

נמצאה כתובת עתיקה בשם אזתוד בטורקיה. שם דומה בה הוא "יכון". חוקרים חשבו שזה דומה ל"ינון" בתהילים.

בתלמוד כתבו שתלמידי רבי ינאי אמרו ששמו של המשיח יהיה ינון. בקבלה (חכמה על סודות האותיות) הקשרו את השם לאותיות השם האל.

אין ראיות לשימוש בשם בימים מאד קדומים. רק במאות האחרונות יהודים התחילו לקרוא כך לבנים. בקרב יהודי תימן השם הפך נפוץ בסביבת הקמת מדינת ישראל.