יצחק דב בר לווינזון (ריב"ל, 1788, 1860) היה חלוץ תנועת ההשכלה היהודית באימפריה הרוסית. תנועת ההשכלה היא תנועה שרצתה לשלב לימוד מודרני ותרבות אירופית יחד עם המסורת היהודית. ריב"ל קיבל חינוך מסורתי, למד שפות רבות ונסע בגליציה, שם הכריח את עצמו עם ראשי המשכילים והושפע מהם.
נולד בקרמניץ, למד תורה ותלמוד וגם תנ"ך ורוסית. נדד בין ערי גליציה ולמד מרעיונות המשכילים. חזר לקרמניץ בתחילת שנות ה־20, עבר תקופות נדודים כמורה פרטי, ושקע שם עד מותו. פרסם ספרים רבים כמעט כולם בעברית, ועמד בפני קשיים כלכליים ובריאותיים. כונה "הנזיר מקרמניץ". ניסה לארגן משכילים ולהוציא כתב עת, אך לא הצליח.
ריב"ל נהג לפנות לשלטונות הצאר ולבקש רפורמות לחינוך ולעיסוק בחקלאות ליהודים. חלק מהצעותיו הובילו להתערבות השלטון בצנזורה על ספרים עבריים. על כך הוטחו בו ביקורות היסטוריות, חלקן ראו אותו כמשרת השלטון, ואחרות טענו שפעולותיו הצילו חלק מן התרבות היהודית המודפסת ברוסיה.
ריב"ל שאב השראה ממנדלסון ומהמשכילים הגליציאניים. הוא קרא להחליף את היידיש בעבריּת כשפת תרבות, להרחיב את הלימודים מעבר לתלמוד לשדות המדע והמחשבה, ולעודד יהודים לעסוק במלאכה ובחקלאות. נגד החסידות, תנועה דתית עם הנהגה רוחנית חזקה, כתב סאטירות והביע התנגדות.
הוא כתב גם ספרים שמגנים על היהדות מפני התקפות של מיסיונרים נוצרים ומטענות עלילת דם. בין חיבוריו הבולטים: "תעודה בישראל", "בית יהודה" ו"אפס דמים". על חלק מהחיבורים הוטל צנזורה או הודפסו בעילום שם, וחלקם יצאו לאור רק אחרי מותו.
היסטוריונים ממשיכים לדון במערכת יחסיו עם השלטון ובבחירותיו האידאולוגיות. יש שחושבים שהוא היה תמימי מדי באמונתו שניתן לשכנע את המלוכה והרשויות בעזרת טיעונים רציונליים. אחרים מדגישים שהוא ניסה לבחור ברע במיעוטו, כדי להקטין עונשים גרועים יותר.
כתב שני סוגי חיבורים עיקריים: ספרי הסברה לשינוי הרגלים וזוּג של חיבורי הגנה נגד הנצרות והמיסיונרים. חלק מהחיבורים לא הודפסו ברוסיה, אך נפוצו בכתבי-יד והודפסו מאוחר יותר על ידי קרוביו.
קרמניץ נודעה כמקום מושבו של ריב"ל. משכילי המקום ניסו לבנות ספריה לזכרו, אך לא הצליחו לגייס מספיק כספים.
יצחק דב בר לווינזון, שנקרא ריב"ל (1788, 1860), היה מנהיג חשוב של ההשכלה בקרב יהודים באימפריה הרוסית. ההשכלה היא רצון ללמוד מדעים ותרבות לצד לימוד דתי.
נולד בקרמניץ. למד תורה ותלמוד. גם למד שפות ולמד במקומות אחרים. נסע לגליציה ולמד ממשכילי המקום. חזר לקרמניץ ושם כתב ספרים וחי בעוני ולחולי.
ריב"ל רצה שליהודים יהיה חינוך רחב יותר. הוא קרא ללמוד עברית במקום יידיש. (יידיש, שפה שדיברו בה יהודים). ריב"ל רצה שיהודים ילמדו מדעים ויעבדו בחקלאות.
הוא כתב גם ספרים כדי להגן על היהדות מפני מי שהתנגדו לה. חלק מספריו לא הודפסו אז.
הספרים המוכרים שלו כוללים "תעודה בישראל" ו"אפס דמים". גם כתב סאטירות נגד התנועות שהוא לא אהב, כמו החסידות. (חסידות, תנועה דתית עם צדיקים ומנהיגים רוחניים).
קרמניץ נחשבה לעיר של ריב"ל. אנשים ניסו להקים ספריה על שמו, אבל לא הצליחו לגייס את כל הכסף.
תגובות גולשים