'כוננות רותם' הוא השם שניתן לאירועים ב-1960 שבהם הועלתה כוננות בצה"ל והוכנסו תגבורות סמוך לגבול עם מצרים. המהלך המצרי כלל העברת דיוויזיית שריון (יחידה צבאית גדולה של טנקים) ושלוש חטיבות חי"ר (יחידות חי"ר הן יחידות חיל רגלים) לסיני. המטרה המצרית הייתה להפעיל לחץ על הגבול הדרומי של ישראל, בזמן שהיו תקריות רבות בגבול עם סוריה.
האירועים החלו לאחר פעולת תגמול שהפעילה ישראל בתאופיק. בישראל הופיע מידע שלפיו מפקד צבא מצרים, פילדמרשל עאמר, לחץ על נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר לנקוט פעולה צבאית. לפי גרסה אחרת, ב-15 בפברואר 1960 העבירה ברית המועצות מידע כוזב לפיו ישראל מרוכזת בגליל ותכוון לפעול נגד סוריה ב-22 בפברואר. נדרש מהלך מצרי שיש בו משמעות מדינית, ולכן באמצע פברואר הוכרזה כוננות עליונה בקע"ם וכוחות עצומים החלו לעבור את תעלת סואץ לתוך סיני.
למרות קיומם של רמזים אלה, ישראל הופתעה. דיוויזיית השריון הרביעית חצתה את תעלת סואץ מבלי שהמודיעין הישראלי הבחין בתנועה. המצרים העבירו גם את חטיבות החי"ר השנייה, החמישית והשביעית, שהיו שייכות לדיוויזיית החי"ר השנייה. תזוזת הכוחות החלה ב-18 בפברואר, וישראל נודעה על כך רק כעבור ארבעה ימים באמצעות שירותי מודיעין זרים. אז כבר הגיע הכוח הקדמי המצרי לאזור ג'בל ליבני.
צה"ל הוכרז בכוננות גבוהה. ראש המטה הכללי יצחק רבין אמר למפקד חיל האוויר עזר ויצמן שהמצב תלוי בחיל האוויר ב-24 השעות הקרובות. ב-24 בפברואר נעשה גיוס מילואים חלקי. חטיבות השריון 7 ו-37 וחטיבת גולני הועברו דרומה. ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון הורה שלא להגביר את המתיחות, ונשיא מצרים נמנע מעימות גלוי.
לאחר כשבועיים שהו הכוחות המצריים בסיני, וב-1 במרץ רובם חזרו מעבר לתעלה. התקרית עוררה ביקורת קשה על פעילות המודיעין. הרמטכ"ל חיים לסקוב ביקש להדיח את ראש אמ"ן חיים הרצוג. באמ"ן טענו שהמוסד היה אחראי להשיג מידע זה. לבסוף הובילה התקרית לרפורמות בנוהלי התרעה והגברת התיאום בין גופי המודיעין, כולל שימוש בסיירת מטכ"ל גם לצרכי התרעה.
'כוננות רותם' הייתה התרחשות ב-1960 שבה חיזקו המצרים את כוחותיהם בסיני. הם העבירו דיוויזיית שריון (קבוצה גדולה של טנקים) ושלוש חטיבות חי"ר (קבוצות חיילים ברגל). המטרה שלהם הייתה להפעיל לחץ על הגבול הדרומי של ישראל.
הדבר קרה אחרי פעולה צה"לית בתאופיק. מפקדי מצרים רצו להגיב. לפי גרסה אחרת, ברית המועצות העבירה מידע שגוי שגרם למצרים לזוז מוקדם יותר.
הכוחות החלו לעבור את תעלת סואץ ב-18 בפברואר. ישראל לא גילתה את התנועה מיד. רק כעבור ארבעה ימים הודיעו שירותי מודיעין מחוץ לישראל. אז הוכרזה כוננות גבוהה, וקראו למילואים ב-24 בפברואר. חטיבות שריון וחטיבת גולני הועברו דרומה.
אחרי כשבועיים חזרו רוב הכוחות המצריים מעבר לתעלה ב-1 במרץ. האירוע הראה שיש בעיות בגילוי תנועות צבאיות. בעקבות זה שינו את שיטות העבודה של המודיעין כדי לשפר את ההתרעה.
תגובות גולשים