כֻּרְכּום (שם מדעי: Curcuma longa, בעברית: כורכומה ארוכה) הוא צמח רב-שנתי ממשפחת הזנגביליים (משפחת הזנגביל, קרובה לג׳ינג׳ר). הצמח מגיע במקור לתת-היבשת ההודית ולדרום-מזרח אסיה. לקנה השורש שלו יש פקעת, פקעת היא גבעול תת-קרקעי עמוס מזון, דומה ל״שורש״ גדול.
הצמח יכול לגדול עד כשלושה מטרים. יש לו עלים גדולים ופריחה בסתיו בשיבולת צפופה. הרבייה נעשית בחלוקת הפקעות. קנה השורש חיצונית חומה ובפנים כתום.
הכורכום משמש בעיקר כתבלין בצורת אבקה, ולעיתים משורשים מיובשים או טריים. האבקה מפורסמת בצבע צהוב עז ובריח מיוחד. בתיבול היא נותנת צבע זהוב וטעם עדין. הכורכום הוא מרכיב חשוב בתערובות כמו מסאלה (קארי) הודית ובתערובות תבלינים תימניות. הוא גם משמש להצבעת רוטב החרדל.
דעת רבים היא שכורכום אינו נחשב לקטניות לפסח על-ידי יהודי אשכנז, ולכן משתמשים בו בפסח.
הכורכום מכיל חומרים כמו ויטמין C, בטא-קרוטן, ואשלגן. החומר הפעיל שנבדק רבות נקרא כורכומין. כורכומין מראה כמה השפעות ביולוגיות בתנאי מחקר, אבל יש בעיות בחקירה: הכורכומין אינו יציב, בספיגה דרך הפה מגיע ממנו מעט לדם (זמינות ביולוגית נמוכה), ויש שונות גדולה במוצרים בשוק.
למרות מחקרים רבים, עד כה לא הוכחה יעילות קלינית מספקת של כורכום או כורכומין לטיפול בדלקות, בסרטן ובמחלות נוספות. מחקר אחד בישראל הראה שכורכומין עזר בטיפול בקוליטיס כיבית (מחלה מעי דלקתית), אבל הריכוז בכורכום הנאכל רגיל (כך נאמר, כ־5%) נמוך מדי כדי להוות טיפול כשרק לאכול אבקה רגילה.
צריכת כורכום במינונים גבוהים מהמזון עלולה להיות מסוכנת לנשים בהיריון. אין עדיין ודאות על בטיחותו בתקופת ההנקה.
כֻּרְכּום (Curcuma longa) הוא צמח שמקורו בהודו ובדרום-מזרח אסיה. קנה השורש שלו הוא חלק מתחת לאדמה, דומה לבצל. הפנים של הקנה כתום.
הכורכום נטחן לאבקה צהובה. האבקה נותנת למאכלים צבע זהוב וריח מיוחד. משתמשים בו בתערובות כמו קארי ובחרדל.
אנשים השתמשו בכורכום ברפואה מסורתית. החומר הפעיל נקרא כורכומין (כורכומין הוא חומר שבכורכום). מדענים בודקים אותו, אבל עדיין אין הוכחה חזקה שהוא מרפא מחלות.
אכילת כורכום בכמויות גדולות עלולה להיות מסוכנת לנשים בהריון. לא בטוח אם בטוח בזמן הנקה.
תגובות גולשים