כיוס

כיוס (ביוונית: Χίος, באיטלקית: Chio) הוא אי יווני הררי במזרח הים האגאי. שטחו כ-842.5 קמ"ר. אוכלוסייתו הייתה 52,674 תושבים ב-2011. בירתו היא העיר כיוס. הנקודה הגבוהה ביותר מגיעה ל-1,267 מטרים.

קיימים ממצאים שהעידו על התיישבות מאז תקופת האבן החדשה. האי נשלט על ידי המינואים, ועל פי מסורות מקומיות נולד בו המשורר הומרוס. ב-546 לפנה"ס נכבש כיוס על ידי האימפריה הפרסית (האחמנית). תושביו הצטרפו למרד האיוני ובקרב לאדה השתתפו 100 ספינות מהאי. לאחר הניצחון היווני ב-479 לפנה"ס שוחרר כיוס והצטרף לליגה האתונאית-דלית. במאות ה-4 וה-5 לפנה"ס היו מרידות ושלבים של עצמאות, עד שהאי עבר לשליטת ממלכת מוקדון ולבסוף לכיבוש רומי ב-168 לפנה"ס.

לאחר חלוקת האימפריה הרומית נמלט אי זה לשלטון ביזנטי. במהלכים היסטוריים שונים נגעו באי הסלג'וקים, ונציה וג'נובה. ב-1566 נכבש כיוס על ידי העות'מאנים. בתקופה העות'מאנית כיוס כונה "אי המסטיק" בזכות ייחודו בייצור שרף אלת המסטיק, שנקרא גם "דמעות כיוס". דרומו של האי התפרסם גם בבתי הסגרפיטו, בתים מצופים אריחי שיש שחור־לבן.

בשנת 1822, במקביל למלחמת העצמאות היוונית, פרצה לחימה בכיוס. הכיבוש והדיכוי האלים של העות'מאנים גרמו לאבדות כבדות בקרב האוכלוסייה: עשרות אלפי הרוגים ונמכרי עבדים, וכן גירושים המוניים. מאוחר יותר ב-1881 רעידת אדמה קשה הרגה אלפי תושבים. בנובמבר 1912 נכבש האי על ידי יוון, וההצטרפות הוכרזה בהסכם לונדון של 1913. בתקופת מלחמת העולם השנייה נכבש כיוס על ידי גרמניה עד 1943.

בדרום-מערב כיוס גדלים במיוחד עצי אלת המסטיק (Pistacia lentiscus). עץ זה מפיק שרף הנקרא מסטיקה או "דמעות כיוס" בגלל צורתו. המסטיקה היא שרף טבעי, המשמש כתרופה עממית, כתבלין לממתקים (כמו גלידה ורחת), ובתעשיית הקוסמטיקה כתמצית לבשמים ושמנים. משתמשים בו גם לציפויים, דבקים ולקדרות מסוימות. האי מייצא מסטיקה למדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה. בתקופה העות'מאנית המסטיקה הייתה יקרה מאוד, וגנבתה נענשה בחומרה. בכפר פירגי יש מוזיאון למסטיקה. באוגוסט 2012 פרצה שריפה שהשמידה יותר מ-40% מעצי המסטיק באי.

כיוס נהנית מאקלים ים תיכוני מתון: טמפרטורה שנתית ממוצעת כ-15.3°C. הקיצונית נעה סביב 8°C בחורף ועד כ-23.5°C בקיץ. משקעים שנתיים ממוצעים כ-520 מ"מ. החודש הגשום ביותר הוא דצמבר, עם כ-122 מ"מ גשם בממוצע.

יש עדויות לנוכחות יהודית בכיוס מתקופות קדומות. בתקופה הרומית היהודים חיו על האי; נמצא בית כנסת מהמאה הרביעית עם רצפת פסיפס וכתובת יוונית. מקורות מימי הביניים מציינים קהילה רומניוטית בת כמה מאות נפשות. במהלך השנים הוקמו בתי כנסת נוספים, ובמאה ה-18 ו-19 הקהילה הייתה פעילה מסחרית וחינוכית. רעידות אדמה ומגפות פגעו בקהילה: ב-1881 נהרס הגטו ונהרגו ונפצעו תושבים יהודים. בשלהי המאה ה-19 ושנות ה-20 גדלה הקהילה לכמה מאות, אך המאה ה-20 הביאה ירידה במספר התושבים היהודים. במלחמת העולם השנייה נעצרו כמה יהודים ונפגעו חיי הקהילה. מראשית שנות ה-60 כבר לא התגוררו יהודים קבועים באי. בכיוס נותרו שרידים של בית הכנסת המרכזי ובית הקברות.

מסורת מקומית מציינת חג מיוחד ביום ח' באייר שנקרא "פורים כיוס". יש כמה גרסאות המסבירות את ההצלה ההיסטורית שמציינים בחג זה.

כיוס הוא אי יווני בים האגאי. שטחו כ-842.5 קמ"ר. העיר כיוס היא הבירה שלו.

האי מיושב מאז תקופות קדומות. לפי מסורת נולד בו המשורר הומרוס. בתקופות שונות שלטו בו פרסים, רומאים וביזנטים. ב-1566 הגיעו העות'מאנים.

בשנת 1822 קרו אירועים קשים שבהם רבים מהתושבים נפגעו. מאוחר יותר, ב-1881, רעידת אדמה הרסה חלק מהאי. ב-1912 הצטרף כיוס ליוון. בתקופת מלחמת העולם השנייה נכבש האי על ידי גרמניה לזמן מה.

בדרום-מערב כיוס גדל עץ שנקרא אלת המסטיק. המסטיק הוא שרף (נוזל קשה שמוצאים מהעץ). השרף הזה נקרא גם "דמעות כיוס". משתמשים בו למאכלים כמו גלידה, ולבישום ולטיפוח העור. יש בכפר פירגי מוזיאון שמדבר על המסטיק. ב-2012 שריפה השמידה חלק גדול מעצי המסטיק.

כיוס נהנית מאקלים ים תיכוני. הטמפרטורה הממוצעת היא 15.3 מעלות צלזיוס. החורף קריר והקיץ חמים. הדצמבר הוא החודש הגשום ביותר.

כבר לפני מאות שנים חיו יהודים בכיוס. נמצא שם בית כנסת עתיק עם רצפת פסיפס. במשך הדורות היו תקופות טובות וקשות לקהילה. בסוף המאה ה-19 חיי הקהילה נפגעו מרעידות אדמה וממחלות. במאה ה-20 הקהילה שביתה הצטמצמה ובהמשך לא נשארו יהודים קבועים על האי. יש במקום שרידים של בית כנסת ובית עלמין.

יש מסורת מיוחדת לחגוג פורים בכיוס בשם "פורים כיוס". לשם המסורת יש כמה סיפורים שעוזרים לזכור אירועים מהעבר.