"לא בלי בתי" כתבה בטי מחמודי, אמריקאית שנישאה לאיש אמריקאי-איראני בשם מודי (סייד בוזורג מחמודי). הם נישאו ב-1977 ונולדה להם בת ב-1980 בשם מהטוב. הם נסעו לאיראן לביקור של שבועיים, אך מודי הודיע שיישארו שם.
זה קרה בתחילת שלטונו של רוחאללה ח'ומייני, כשהחוקים באיראן השתנו במהירות והוחלו חוקי דת נוקשים. נשים שלא לבשו צ'אדור (גלימה ארוכה שחורה שמכסה את הגוף) נתפסו לעתים על ידי המשטרה. מודי החל להתנהג אל בטי באלימות ולהגביל את חירותה ואת חירות בתם.
לאחר כשמונה־עשרה חודשים בתנאים קשים, בטי ומהטוב ברחו דרך ההרים והגיעו לטורקיה. הן קיבלו עזרה משגרירות ארצות הברית וחזרו למישיגן, שם התאחדו עם משפחתה של בטי.
כשהיא חזרה לארצות הברית, בטי כתבה את ספרה על חייה באיראן. הספר תורגם לעברית על ידי המשורר עמשי לוין ויצא בהוצאת כנרת. על בסיס הספר הופק ב-1991 סרט שהצטלם בישראל ובו שיחקה סאלי פילד את דמותה של בטי.
בשנת 1992 הוציאה בטי ספר המשך בשם "למען אהבת ילדי". הספר מספר על החיים אחרי החזרה, על הפחד שמודי יחזור, ועל מסעותיה לקידום הספר והאנשים שפגשה.
בטי מחמודי נישאה למודי. הם קיבלו בת בשם מהטוב.
הם באו לביקור קצר באיראן. מודי אמר שהם נשארים שם.
בזמן ההוא חוקים נוקשים החלו בארץ. נשים נדרשו ללבוש צ'אדור. צ'אדור היא גלימה שחורה ארוכה שמכסה את הגוף.
מודי לא נתן לבטי ולמהטוב לצאת לבד. בטי ומהטוב פחדו ורצו לברוח. הן ברחו בהרים לטורקיה. השגרירות האמריקאית עזרה להן. אחר כך הן חזרו למישיגן למשפחה.
בטי כתבה ספר על מה שעבר עליה. הספר תורגם לעברית והופק ממנו סרט ב-1991. שחקנית סאלי פילד שיחקה את בטי.
בשנים אחרי כן בטי כתבה ספר נוסף על מה שקרה אחרי החזרה.
תגובות גולשים